הפרת הבטחת נישואים

תביעות אלו אינן מוגשות כדבר שבשגרה ולא ניתן להגישן כל אימת שמסתיים קשר זוגי, אפילו כאשר חתונה הייתה על הפרק. מדובר בתביעה בעלת אופי חוזי, שכן ההתייחסות המשפטית להבטחת נישואין היא כאל התחייבות חוזית ומכאן שעילת התביעה נשענת על דיני החוזים והנזיקין ולא על דיני המשפחה.

משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מטפל בתביעות הפרת הבטחת נישואים: תביעות אלו מוגשות לרוב על ידי אישה כנגד גבר אשר התחייב להינשא לה והפר הבטחתו ובכך גרם לה לנזקים.

תיקים אלו מתנהלים בבתי משפט אזרחיים. משרדנו מנהל במיומנות וניסיון רב את ההליך המשפטי החל מהגשת התביעה וכן את הייצוג מול בתי המשפט ומייצג נשים וגברים כאחד.

להאזנה למאמר המוקלט היכנסו:

עו"ד שירלי אלמוג

6:26

כאשר אישה רוצה לתבוע גבר בגין הפרת ההבטחה, יש להוכיח כי אכן הייתה הפרה מצידו, חד צדדית, שגרמה לה לנזק וההוכחה נעשית ברחל ביתך הקטנה שכן בתי המשפט אינם יכולים ו/או רוצים לכפות נישואים על מי שאינו רוצה להינשא לפלונית ואולם, אם גבר התחייב להינשא לאישה והפר הבטחה זו שלא בשל בגידה שלה או מעשה שעשתה שהצדיק זאת, הוא עלול למצוא את עצמו חשוף לתביעה בשל הפרת ההבטחה.

משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג ניהל תביעות מסוג זה בהצלחה, ויודע לתת מענה הן ברמת הייעוץ הראשוני אם יש בסיס ללכת לתביעה כזו והן ברמת ניהול התביעה בערכאות השונות.

לא קל להוכיח תביעות מסוג זה, ואין די בהבטחה שנעשתה בע"פ, בחלומות משותפים ואפילו בדיבור פומבי על הרצון להינשא על מנת להקים עילה זו. בכדי לבסס את העילה יש להוכיח פרמטרים מאוד ספציפיים שהתקיימו משום שמדובר למעשה בעילה הנשענת על דיני החוזים והנזיקין , ורק אם יוכח כי נגרם נזק בהסתמך על ההבטחה יהיה מקום לשקול פיצוי.

במקרים נדירים ביותר הוגשו תביעות מסוג זה על ידי גברים כנגד נשים ואולם בע"א 461/64 ביהמ"ש העליון הביע דעה כי תביעה של הפרת הבטחת נישואים המוגשת על ידי גבר כנגד אישה היא "ממין התביעות שאינן אהודות ביותר".

עיקר התביעות מסוג זה ואף הן אינן מרובות, מוגשות על ידי אישה כנגד גבר.

לעיתים עולה עילת תביעה של תרמית או מצג שווא, בעיקר כאשר מדובר בגבר שלכתחילה לא התכוון להתחתן אלא פיזר הבטחות באוויר ואולי גם עשה צעדים משמעותיים יותר כדי להיחזות כרציני בכוונתו ומתוך איזשהו ניסיון [בד"כ מוצלח] לקבל מהאישה כסף, רכוש, מתנות יקרות שכן היא העניקה לו אותם מתוך אמונה שהם מתחתנים.

בכל מקרה של טענת תרמית בהפרת הבטחת נישואים ביהמ"ש יבחן אם הנתבע התנהג באופן לא סביר והאם התקיימו תנאים מסויימים הקבועים בפקודת הנזיקין אשר מחייבים את האישה בחובת זהירות, אותה לא נקטה.

תביעה זו הגם שהיא בעלת אופי 'משפחתי' היות שמדובר בהבטחת נישואים, בפועל אינה קשורה ישירות לביהמ"ש לענייני משפחה, שכן הצדדים לא נשואים ואינם משפחה ולכן בסופו של דבר מדובר בתביעה כספית רגילה שתידון בערכאה אזרחית לפי גובה התביעה.