top of page
Court

מאמרים

Bullhorn-Icon_edited_edited_edited_edite

תביעת משמורת וזמני שהות

תביעה זו הינה חלק ממכלול תביעות הגירושין בתיקי גירושין בהם יש לזוג ילדים קטינים והיא מוגשת על ידי הצד שעוזב את הבית בד"כ, על מנת לקבוע את לוח הזמנים לראיית הילדים ואת הסדרי השהות והלינה.

משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג, מייצג אבות ואימהות כעניין שבשגרה, בתביעות גירושים על כל התביעות הנגזרות מהן כגון: תביעת מזונות קטינים, תביעת משמורת והסדרי שהות, צווי הגנה והרחקה, וכיו"ב.

להאזנה למאמר המוקלט היכנסו:


עו״ד שירלי אלמוג

מתי מוגשת התביעה?


תביעה זו מוגשת בעת פרידה פיזית בין בני הזוג, או מעט לפני התרחשותה כי תכליתה להסדיר את ענייני המשמורת העיקרית והמשנית והסדרי השהות של ילדים קטינים אצל ההורים ולוודא שההורה שעוזב את הבית ימשיך לראות את ילדיו באופן סדיר.

ההחלטה בעניין זמני השהות והמשמורת קריטית לעניין קביעת גובה המזונות לקטינים ועל כך ניהול תביעה זו חייב להיעשות בידי עו"ד מיומן מנוסה ובקיא ברזי הפסיקה והחוק.


מהם שיקולי ביהמ"ש בקביעת המשמורת?


בכל התביעות שקטינים מעורבים בהן, בתי המשפט רואים לנגד עיניהם את "עקרון טובת הקטין" מעל לכל שיקול אחר.


בע"מ 27/06, וברע"א 1841/08 כתבו השופטים אליקים רובינשטיין ומיכאל חשין את הדברים הבאים:


"עקרון-על הוא והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיית משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצידו באופן עצמאי שיקולים אחרים ... עמוד האש ההולך לפנינו, על פי צו המחוקק וצו המצפון, הוא טובת הקטין".

נצא מנקודת הנחה, שברוב המכריע של המקרים, ואלא אם מדובר בהורה שהוא לא כשיר או לא ראוי באופן קיצוני, הרי שטובת הילדים בפסיקה היא שיהיו עם שני הוריהם.


ילד צריך את שני הוריו בחייו, והפסיקה מעודדת מאוד נוכחות מוגברת של האב בחיי הילד בשנים האחרונות במיוחד, ולכן ברוב הפעמים משמוגשת תביעה על ידי האב למשמורת משותפת ומוכחת היכולת של האב לעמוד במחויבות זו, תינתן משמורת משותפת או משמורת כמעט משותפת.


עקרון על זה הוא שמנחה את בתי המשפט למעט חריגים.


מהו המינון לשהות הילד אצל כל אחד מהוריו ?


כאשר מוגשת תביעה למשמורת הילדים, יש משקל לגיל הילדים.


ככל שהילדים צעירים יותר, ובהיעדר הסכמה בין ההורים, המשמורת תיפסק על ידי ביהמ"ש תוך שקלול פרמטרים רבים ובכללם מסוגלות ההורים, היכולת של ההורים להחזיק את הילד במשמורתם ולספק את צורכיו, רצונו של הילד, גילו, מינו, שלומו הגופני והנפשי של הילד וכיו"ב.


בד"כ בתחילת ההליך המשפטי ביהמ"ש קובע זמני שהות בהחלטה זמנית הנשענת על ניסיונו ושיקול דעתו לאחר הדיון הראשון. ככל שיש סכסוך בין ההורים ומחלוקות גם בעניין זה, ביהמ"ש יפנה את ההורים ליחידת הסיוע שם עו"ס תנסה לסייע להסדר ובמקרים של סכסוך חריף בין ההורים, ביהמ"ש יזמין דו"ח של עו"ס על מצב הקטינים והיכולות ההוריות ובהתאם לדו"ח זה תיקבע המשמורת וזמני השהות. כמעט בכל תיק בו אין הסכמה בין ההורים, כיום זה כבר כמעט עניין שבשגרה, יוזמן תסקיר עו"ס כאמור.


ככל שהילד גדול יותר [סביב גיל 12 וצפונה] ביהמ"ש מעניק את עיקר המשקל לרצונו של הילד.


חשוב לציין שבהרבה מקרים השימוש בתביעת משמורת משותפת מצד האב, מוגשת ככלי נשק נגד האם לצורך קלף מיקוח ויתרון, להשגת יתרונות כלכליים וויתורים של האם כנגד ויתור האב על משמורת משותפת ולכן יש חשיבות רבה למיומנות וניסיון עוה"ד בטיפול בתביעות כאלו. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג אוחז בניסיון רב מאוד ואקסקלוסיבי בניהול תביעות אלו.


בתי המשפט יבדקו את הטענות והיכולות ההוריות הנטענות בהתאם לאופן בו יוצגו אלו על ידי עוה"ד אך חשוב להבין כי הורה שטוען למשמורת משותפת ואין לו יכולת מעשית למלא התחייבות זו, לא יזכה במשמורת משותפת. לעומת זאת אם הורה מבקש משמורת משותפת וביכולתו לקיים מחוייבות זאת, סבירות גבוהה כי יקבל משמורת משותפת וזאת לאור השיוויון בין המינים ועקרון העל של טובת הילד.


מהי חובת ההורה המשמורן?


נזכור כי שני ההורים הינם אפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם וחובותיהם וזכויותיהם כלפי הקטין שוות זה לזה מעמדם המשפטי אינו משתנה בגלל גירושים. ואולם משמורן הוא ההורה אצלו הילד נמצא בזמן מסויים וההורה הוא האחראי לילד בזמן שהות הילד אצלו.


החובות המפורטות מטה הינם החובות של שני ההורים גם יחד כאפוטרופוסים של הקטין:


לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד, שמירת נכסיו ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו".


כאשר נמסרת המשמורת לאחד ההורים או לשניהם ביחס כזה או אחר, על ההורים לפעול לקידום טובת הקטין בהסכמה. החוק קובע:


"חזקה על הורה אחד שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו" ואולם חזקה זו לא מתקיימת באופן גורף לאחר שההורים נפרדו ויש החלטות בעניינם חייבים ההורים להסכים ביניהם ולתת הסכמה מראש כמו למשל בעניין זרם החינוך בו הילדים ילמדו, מתן טיפולים לילדים [רפואי, פסיכולוגי, תרופתי, רגשי וכיו"ב], רישום לחוגים/צהרונים/קייטנות [כי זה כרוך בעלויות כספיות].


ומה קורה כשהורים לא מגיעים להסכמה?


המצב בין ההורים יכול להגיע לפסי עוינות קיצוניים. במקרים מסויימים ביהמ"ש ימנה לצדדים מתאמת הורית שתסייע להם בהתמודדות היומיומית עם קבלת החלטות ותפעול הסדרי הראיה, אלו מקרים של סכסוך בעצימות גבוהה.


במקרים קשים של חוסר תפקוד הורי או סירוב לפעול לפי טובת הקטין ממקום דווקני ונקמני כלפי ההורה השני, ביהמ"ש יכול למנות עו"ד כאפוטרופוס לדין לילד שתפקידו לדאוג לטובת הילד ולהציגה בפני ביהמ"ש.


לסיכום:


תביעת משמורת וזמני שהות היא אבן יסוד בניהול הליך משפטי לגירושים וככל שיש ילדים קטנים, וככל שהילדים צעירים יותר יש משקל גדול יותר לאופן ניהול ההליך בשימת לב, ברגישות ועדינות ומתוך הקפדה משפטית יתרה, שכן מכאן נגזר גם סכום המזונות ויש לכך השלכה משמעותית לרווחת הילדים וגם לרווחת ההורים לשנים רבות שיבואו. ככל שהילדים גדולים יותר ומסוגלים להביע עמדה, ביהמ"ש ישמע ויתחשב בדעתם של הילדים.


משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מתמחה בניהול תיקי גירושין ובכללם תביעות למזונות קטינים, מזונות אישה ומזונות ידועה בציבור וניהול הליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, כפי שמגיע לך! משרדנו מייצג בנאמנות אמהות ואבות בתביעת משמורת קטינים.






הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר

או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il

או בנייד: 052-5258022

ונחזור אליכם בהקדם.



כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג.



כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן.

כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

תביעת שלום בית

תביעה לשלום בית מוגשת אך ורק לבית הדין הרבני, שכן רק לו יש סמכות לדון בתביעה זו ויש לו סמכות להטיל סנקציות על מי מהצדדים, בהתאם לשיקול...

השאירו פרטים למימוש זכאותכם לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות

הטופס התקבל בהצלחה

נא למלא את הטופס

bottom of page