תוצאות חיפוש

כשרות משפטית זוהי הגדרה שקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובתקנות הנילוות הקובעת שכל אדם כשיר לזכויות וחובות מהרגע שנולד עד הרגע שהוא מת. כלומר כשרות משפטית היא זכות מוקנית, די בדומה לאפוטרופסות על ילדים, שהיא זכות מוקנית מכוח ההולדה. כשרות משפטית היא בעצם אותה זכות לזכויות ולחובות, אבל שנושאת עימה תוצאות משפטיות. כל אדם מוחזק ככשר מבחינה משפטית, כלומר הוא יכול ליהנות מזכויות משפטיות והוא חייב בחובות חוקיות-משפטיות ואם לא יעשה את חובותיו, יישא בהשלכות משפטיות: זה נכון לכל אדם כשר משפטית. משרד עו"ד לענייני משפחה שירלי אלמוג מתמחה בייצוג בתביעות לאפוטרופסות וכן בהליכי ערעור על אפוטרופסות, ובכל העניינים הקשורים בכך כמו ייפוי כח מתמשך וייפוי כח רפואי: לקריאה או האזנה של מאמרים בנושאי אפוטרופסות ונושאים קשורים היכנסו לקישור בסוף המאמר. האזינו כעת למאמר המוקלט: באיזה נסיבות אדם לא כשר משפטית? רק אם יש הגבלה בחקיקה לגבי כשרות משפטית או שבית המשפט שלל את הכשרות המשפטית מאדם בפסק דין. למשל קטינים מתחת לגיל 18 לא יכולים לבצע פעולות משפטיות ללא הסכמת האפוטרופוסים [ההורים או אפוטרופוס ממונה] שכן החוק מונע מהם את הכשרות המשפטית הזו. חוקים שונים מטילים הגבלות שונות לפי גילאים וההגבלות הקבועות בחוק הן למעשה הגבלת כשרות משפטית לפעולה מסויימת, כמו גיל הוצאת רישיון נהיגה, גיל זכאות לבחור ולהיבחר, גיל גיוס, גיל נישואים וכיו"ב. מתי ביהמ"ש ישלול כשרות משפטית מאדם? כשאדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו, והוגשה בקשה לביהמ"ש לשלול את כשירותו ו/או למנות לו אפוטרופוס וביהמ"ש השתכנע כי האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו אז יינתן פס"ד השולל את כשירותו המשפטית. מחלת נפש, ליקוי שיכלי, או מחלה גופנית כמו דימנציה וכיו"ב הן חלק מהמקרים בהם ביהמ"ש יכול להכריז על אדם כפסול דין. מה הקריטריונים להכרזה על אדם כפסול דין? הכרזה עליו כבלתי כשיר או שאינו מבין בדבר ע"י רופא מומחה: פסיכיאטר, פסיכוגריאטר או גריאטר ולאחר שביהמ"ש ישוחח עם האדם בעצמו. מה המשמעות של הכרזה על אדם כפסול דין? ביהמ"ש ימנה לו אפוטרופוס לדאוג לענייניו. פסול הדין אינו כשר לפעולות משפטיות, והוא יוכל לבצע פעולות כאלה רק באמצעות האפוטרופוס שלו או בהסכמתו. יש פעולות שמבוצעות על ידי האפוטרופוס אך חייבות לקבל את אישור ביהמ"ש תחילה [בעיקר כאשר מדובר בנכסים של פסול הדין]. לסיכום: להכרזה על אדם כפסול דין יש משמעויות מרחיקות לכת עבור אותו אדם, היות שהכרזה כזו שוללת ממנו זכויות בסיסיות. לעיתים בעת מינוי אפוטרופוס לאדם חלה טעות בשיקול הדעת השיפוטי מתוך רצון יתר לגונן על האדם ובעיקר על רכושו וכך ביהמ"ש פוסק כי אדם הוא פסול דין שעה שאינו בהכרח כזה. לשם מניעת הליך כזה מראש, רצוי ומומלץ לדאוג כבר עכשיו לפנות לעו"ד לענייני משפחה שירלי אלמוג למילוי ייפוי כח מתמשך. אך אם אדם כבר הוכרז כפסול דין ויש מקום לשקול שוב את העניין הרי שאין מנוס מהליך משפטי של ערעור, ו/או אם אתם צריכים למנות או להתמנות כאפוטרופוסים לקרוביכם, הרי שזה הזמן לפנות למשרד עו"ד שירלי אלמוג ולטפל בדברים בצורה המדויקת ביותר עבורכם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים הקשורים בנושאי אפוטרופסות: להרחבה בנושא "משולש הזהב"- שלושת המסמכים החשובים ביותר לחיים שלכם: משרד עו"ד שירלי אלמוג מתמחה בניהול תיקי אפוטרופסות, ייפוי כח מתמשך, ייפוי כח רפואי, הליכים לפי חוק החולה הנוטה למות, מסמך הבעת רצון וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וניהול הליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, כפי שמגיע לך! הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יו

נישואין כטקס הילכתי לפי הדין העיברי, הינם אירוע מרגש ורב משמעות הקשורים בטבורם לדת היהודית, ולפיכך לבני זוג ששניהם יהודים בארץ ישראל ובתפוצות. טקס נישואים כדמו"י בישראל נערך בעיקר באמצעות הרבנות והרישום כנשואים נערך במשרד הפנים בתעודות הזהות. יש היום אלטרנטיבות כמו נישואים דרך צוהר, ונישואים אזרחיים מסוגים שונים. מה פירוש כדמו"י? ראשי התיבות של: כדת משה וישראל מה זה נישואים כדמו"י? טקס הלכתי לפי הדת העברית, בו הגבר מקדש את האישה בטקס קידושין ומעניק לה שטר כתובה וטבעת וזאת בנוכחות עדים ורב מקדש. הטקס הזה הינו כאמור מכח הדת וההלכה היהודית והוא רלוונטי רק לבני זוג ששניהם יהודים. זוגות שרק אחד מהם יהודי או שיש ספק ביהדות או ממזרות, לא יכולים לקיים חתונה כדמו"י, אלא רק חתונה אזרחית או להתמסד כידצ"ים. איך מתנהל הליך נישואים כדמו"י בישראל? רק באמצעות הרבנות שלהם הסמכות לחתן בני זוג יהודים. בני הזוג הולכים לרבנות הסמוכה למקום מגוריהם אם הם גרים באותה עיר, או לרבנות הקרובה למקום מגורי אחד מהם ושם פותחים תיק לנישואים, מי שלא מתגורר בעיר בה הרבנות ממוקמת יצטרך להביא תעודת רווק פנוי מהרבנות במקום מגוריו. כמובן זה כרוך באגרה, ויש מסמכים להביא, ופרוצדורה של פתיחת תיק: לזוגות רווקים שנישאים בפעם הראשונה יש להביא ת.ז כולל ספח, תמונות פספורט ותעודת נישואים של הורי בני הזוג מהרבנות בישראל כדי לוודא יהדות. לזוגות שמי מהם גרוש- יש להביא תעודת גירושין ומעשה בית הדין המקורי מבית הדין הרבני, לא יתקבלו עותקים. לזוגות שמי מהם אלמן-להביא תעודת פטירה מקורית של בן הזוג המנוח ולזוגות בעלי מאפיינים מיוחדים אחרים יש הוראות ספציפיות באתר הרבנות. ניתן להירשם באופן מקוון היום. לאחר הרישום לנישואים יש להפנות לרשם הנישואים שני עדים יהודים שאינם קרובי משפחה לחתן ולכלה שיעידו כי הם רווקים /גרושים/אלמנים וכיו"ב. יש הדרכה לחתנים וכלות בעניינים הלכתיים ועל הכלה לטבול במקווה ערב חתונתה. את הטקס יערוך רב, בנוכחות עדים ובמהלכו החתן יקדש את הכלה, יענוד על אצבעה טבעת, יצהיר "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרך, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" יעניק לכלה כתובה שחתם עליה בתחילת הערב בנוכחות עדים והרב, וישבור כוס. ו...מזל טוב! בני הזוג נשואים מה המשמעות המשפטית של נישואים כדמו"י? על בני הזוג תחול הכרה משפטית וכל מערכת הדינים הקשורה לדיני משפחה וגירושים, בכל האמור לזכויותיהם וחובותיהם הרכושיות, ההוריות, המשפטיות, ובכל תחום למעשה: הם הופכים ל"תא משפחתי" גם לענייני מיסוי מקרקעין ומיסוי באופן כללי. וכמובן, אם יחליטו לפרק את התא המשפחתי, יהיה עליהם להתגרש כדמו"י והמסלול הזה עובר דרך בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה וכמובן, בליווי עורכי דין. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​ ​

כריכה היא "קשירה" של תביעות נוספות שקשורות בגירושים, לתביעת הגירושים העיקרית ומושג זה רלוונטי רק לתביעות בבית הדין הרבני, אין "כריכה" בבית משפט אזרחי. צד אחד הבעל או האישה מגישים לבית הדין הרבני תביעה לגירושין, ומבקש מבית הדין הרבני לדון גם בעניינים נוספים שקשורים בגירושין אך הם לא עניין הטקס הדתי עצמו. עניינים אלו הם רכוש [תביעת איזון משאבים ותביעת פירוק שיתוף] מזונות [מזונות אישה ומזונות קטינים] משמורת והסדרי שהות ועוד. תביעת כתובה אינה צריכה 'כריכה' שכן אין סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה. להאזנה למאמר המוקלט: איך נקבעת הסמכות לדון בתביעה כרוכה? אם הצד שהגיש ראשון בקשה לישוב סכסוך, הגיש ראשון את התביעה לגירושין לבית הדין הרבני וכרך אותה, הרי שהסמכות נמסרת לבית הדין הרבני. זו שאלה של מירוץ סמכויות. באיזה עניינים יש לבית הדין הרבני סמכות בלעדית? גירושין כדמו"י, תביעת כתובה. באיזה עניינים צריך לכרוך? רכושים, מזונות ומשמורת וחינוך קטינים, מזונות אישה ביהמ"ש העליון פסק שאפילו אם תביעת מזונות קטינים נכרכת, עדיין אם אין הסכמת הצד השני, תביעה זו תידון בבית משפט לענייני משפחה. רק אם יש הסכמת שני בני הזוג, תידון התביעה בבית הדין הרבני. אם תידחה תביעת הגירושין [לא יהיו גירושין] כל הכרוך בתביעה יבוטל. אם הבעל הגיש תביעת גירושים כרוכה לבית הדין הרבני רק כדי לחסום את האישה מלהגיע לבית המשפט לענייני משפחה, תביעתו תידחה. האם כל תביעה כרוכה מתקבלת? לא. יש מבחנים לכריכה שנקראים "המבחן המשולש": על תביעת הגירושין להיות כנה, הכריכה צריכה להיות כנה וכדין. לא משנה מי הגיש את תביעת הגירושין הכרוכה, עליו לעמוד במבחני הכריכה. אם יש מחלוקת לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בתביעה כרוכה, לשתי הערכאות [אזרחי ודתי] בשאלה אם הכריכה כנה. משהוכרעה המחלוקת ונמסרה הסמכות לבית הדין או לבית המשפט, הערכאה השנייה לא תדון בנושאים שנמסרו לסמכות הערכאה הראשונה. האם כל תביעת גירושין מתקבלת? לא. יש תביעות שנדחות מסיבות כאלה ואחרות. תביעה לגירושין שנדחתה מבטלת את סמכות בית הדין לדון ביתר הנושאים הכרוכים בגירושין. האם ניתן לערער על החלטת ביה"ד לדחות תביעת גירושין? כן. ניתן לערער על כל החלטה וכל פסק דין של בית הדין הרבני ושל בית המשפט לענייני משפחה. לסיכום: תביעה כרוכה יכולה להיות מוגשת עם תביעת הגירושין, רק בבתי הדין הרבניים. יש מבחנים לכריכה, ולא בכל תחום הכריכה מחייבת לקבל את הסמכות של הבד"ר אלא אם ניתנת הסכמת הצד השני כמו מזונות קטינים. את הליכי הגירושין ובכללם כריכת התביעות, צריך לנהל בצורה מיומנת, ומדוייקת. לבנות נכון את התביעות ולנהל נכון את התיקים המשפטיים שכן אין להקל ראש בהליכים לגירושין בהיותם מורכבים, עדינים, רגישים ומאוד בעלי דקויות מבחינה משפטית. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יו

הקשר בין מסמכי משולש הזהב וכבוד אחד הפתגמים השגורים בעיברית הוא "רצונו של אדם- כבודו". הכוונה היא שכאשר אדם מבטא את הרצון שלו, זה לא רק לשם האמירה, אלא לשם מילוי הרצון שלו: בין אם בעצמו ובין אם על ידי אחרים. כשאנחנו חזקים, בריאים ואיתנים, נראה לנו מובן מאליו שיש לנו את יכולת הדיבור, הביטוי, החשיבה, ואת הזכות להביע את הרצון שלנו: הבריאות, הנעורים, החוסן- כל אלו אינם דברים שאנו נותנים עליהם את הדעת בשגרה, מפני שהם כל כך מובנים מאליהם. אבל, שום דבר בחיים האלה אינו מובן מאליו, וכל יום שאנו מתעוררים אליו בריאים, צלולים ועצמאיים הוא יום מתנה, יום של חסד ויש להוקיר עליו תודה וברכה. אתם בוודאי מכירים אנשים רבים, שביום אחד בהיר וללא התראה מוקדמת, "השמים נפלו עליהם": [שלא נדע] אם בגלל ניתוח שהשתבש, פציעה, תאונת דרכים, מחלה שהתפרצה, מחלה שפתאום הפכה לממאירה, ליקוי נפשי, טראומה או פוסט טראומה... פתאום אדם שהיה כשיר, בריא, צלול, חזק כמו שור- הופך להיות חלש, שביר, תלותי. לנגד עיניכם אתם רואים איך החיים שבריריים, נזילים, ואיך הבריאות והחוסן שהיו לנו מובנים מאליהם מתאדים, ואדם חסון וחזק ועצמאי הופך להיות שבר כלי חסר ישע- וזה נורא. לצד אובדן הבריאות והחוסן הפיזי והמנטאלי, מאבדים את היכולת לקבל החלטות קשות גם אם המוח עוד עובד צלול: כי הרגשות העזים הסובבים את הפציעה / מחלה / טראומה מערפלים את החשיבה הצלולה, ולפעמים פשוט לא ניתן לבטא את הרצון, או להוציא אותו לפועל בגלל הפציעה/מחלה/ליקוי. לצערנו, כמו שזה קורה לאחרים סביבנו, באותה קלות ובאותה הפתעה ופתאומיות, זה יכול לקרות לנו, להורינו, לילדינו חס וחלילה. וכאשר אדם הופך להיות במצב של חוסר ישע ותלותיות- הוא בהכרח מאבד את השליטה בחייו, ואת כבודו כאדם. במצב כזה, אם אותו אדם אינו מוקף בחמלה ואהבת חינם, הרי שהוא מסכן ונתון לחסדים. אבל, מעבר לחמלה מאחרים, מאמר זה קורא לכם לחמול על עצמכם, לאהוב את עצמכם ומעל לכל- לדאוג לעצמכם: כבר מהיום, מאתמול אם אפשר ובכל מקרה לא יאוחר מהרגע הזה!! יפוי כח מתמשך, יפוי כח רפואי וצוואה אלו שלושת מפתחות החסד והרחמים שלכם- כלפי עצמכם וכלפי בני משפחתכם. היום עליכם להיות אמיצים מספיק בכדי להתמודד עם המחשבה שמסיבה כלשהי, יכול להיות ויכול לקרות גם לכם מצב של אובדן היכולת לתפקד עצמאית, או לקבל החלטות עצמאית. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, אנחנו מעדיפים לחשוב ש"לי זה לא יקרה", אבל, זה קרה קורה ויקרה ולכן חייבים להיערך מראש, ולא לטמון ראש בחול- אנחנו לא בנות יענה. יפוי כח מתמשך- הוא כלי משפטי אדיר, המאפשר לכם היום לקבוע ולהגדיר מי יהיה האפוטרופוס שלכם, על איזה עניינים, באיזה נסיבות ואיך הוא יפעל בשמכם- כלי זה יעניק לכם את ההגה והשליטה על החיים שלכם גם לימים בהם לא תוכלו להיות בשליטה בפועל- אבל הרצון והכבוד שלכם שכתובים במסמך זה- יהיו הפה שלכם, ויוודאו שאתם ממשיכים לנהל את חייכם גם אם חלילה קרה לכם משהו. יפוי כח רפואי- הוא כלי משפטי שנותן "פייט" נאה לחוסר המשפטי בישראל לזכות להמתת חסד: אז נכון שאת זה אין לנו בארץ, אבל באמצעות הכלי הזה נוכל לוודא שלא יאריכו את חיינו כשהגוף והשכל כבר לא מתפקדים, שלא נהיה בסבל, שלא נהיה קליפה ריקה מוטלת במיטת בית חולים מחוברים למיליון צינורות ומכשירים מצפצפים ומחכים לגאולה. כלי זה מאפשר לך לשלוט בבריאותך, ולקבוע איזה טיפולים תקבל וממה להימנע- ובכך לתת לעצמך את החסד של שליטה גם בעמודים האחרונים בספר של חייך. צוואה- זה המסמך המשפטי השלישי החשוב ביותר לחיים שלך- ובמיוחד למי שמשאיר בן/בת זוג ו/או צאצאים. למעשה, החשיבות של המסמך היא למי שנשאר אחרינו מכיוון שהצוואה מסדירה את חלוקת הרכוש אחרי מותנו, אבל כאשר אנו דואגים לכך מראש ומכינים צוואה כדין, אנו מונעים סכסוכי ירושה בין בני הזוג הנותרים שלנו, לילדינו ובין הילדים לבין עצמם וליורשים נוספים הטוענים לזכויות בעזבון. שלושת המסמכים הללו כמקשה אחת נכרכו למוצר פרימיום במשרדנו-המוצר נקרא "משולש הזהב" והוא מוצר חובה לכל אדם בגיר, ובמיוחד למי שיש לו בן/בת זוג וילדים ועוד יותר למי שיש לו משפחה פרק ב' בחיים. אז אם אתם קוראים או מאזינים עכשיו למאמר זה, זה הזמן עבורכם להתעורר ולקבוע מיידית מועד לעריכת מסמכי "משולש הזהב" למען עצמכם, למען בני זוגכם ולמען ילדיכם. אל תתמהמהו עוד, אין זמן אחר. עכשיו הוא הרגע המדוייק! לשם קידום והנגשה של "משולש הזהב" לכל בית בישראל, משרדנו יוצא במבצע כפול: גם מחיר מיוחד ל"משולש הזהב" וגם הגעה עד בית הלקוח ללא עלות נוספת!!! לתיאום פגישה- התקשרו עכשיו משרד עו"ד שירלי אלמוג מתמחה בניהול תיקי אפוטרופסות, ייפוי כח מתמשך, ייפוי כח רפואי, הליכים לפי חוק החולה הנוטה למות, מסמך הבעת רצון וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וניהול הליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, כפי שמגיע לך! הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים הקשורים בנושאי אפוטרופסות: להרחבה בנושא "משולש הזהב"- שלושת המסמכים החשובים ביותר לחיים שלכם: כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יו

מדובר בטקס נישואים אזרחי, כלומר טקס שאין בו זיקה לדת כלשהי: בני כל הדתות יכולים לבחור להינשא בהתאם לפולחן הדתי של הדת שאליה הם משתייכים, או לבחור להתמסד בצורה אזרחית- כלומר ללא שום זיקה לדת כלשהי: זה נקרא "נישואים אזרחיים". במדינת ישראל של 2024 עדיין אין מוסד המקביל לרבנות, המאפשר לבצע נישואים אזרחיים בצורה מוסדית, מסודרת ומוכרת על ידי המדינה היות שישראל היא בעיקרה מדינת הלכה. ואולם, הרבנות יכולה לתת מענה רק לבני זוג ששניהם יהודים, ומעוניינים להתחתן כדת משה וישראל. משרד עורך דין לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג יודע לתת מענה ברמה המשפטית למיסוד כל סוגי הקשר, החל מהסכמי ממון, הסכמי חיים משותפים, הסכמי ידועים בציבור, הסכמי הורות משותפת ולצד זה, לתת מענה לזוגות שהחליטו להתגרש אזרחית, בצורת תביעה להתרת נישואים וליווי כל התהליך של פירוק התא הזוגי והמשפחתי ברמה הרגשית, משפטית, כלכלית ותפעולית. להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: איך אפשר להסדיר מעמד זוגי ללא נישואים כדמו"י בישראל? ישראל של 2024 מכירה בחיי זוגיות ללא נישואים כדמו"י, באמצעות מתן הכרה לזוג כידועים בציבור: תהליך זה נגיש וקל לביצוע, באמצעות מילוי מסמכים באתר של ביטוח לאומי והכנתי לכם מאמר מונגש ומוקלט על הנושא, היכנסו לקישור כאן. כמו כן, ישנם ארגונים שונים שמנסים להסדיר דרך אלטרנטיבית לקבלת הכרה בזוגיות באמצעות הענקת "תעודת זוגיות"- ואולם, אם אתם מעוניינים לקבל הכרה מוסדית חד ערכית וללא פרשנויות, מבלי להתחתן כדמו"י, הרי שהדרך הטובה ביותר היא להסדיר את המעמד דרך ביטוח לאומי. דרך נוספת הינה לקבל הכרה ממשרד הפנים הינה לבצע נישואים אזרחיים בחו"ל, החל מנישואי קפריסין, נישואים בפראג, נישואי יוטה וכיו"ב ולהירשם כנשואים במשרד האוכלוסין. למי זה מתאים? למי שלא רוצה להתחתן כדת משה וישראל לבני זוג חד מיניים למי שהוא פסול חיתון [ממזר/ה] לבני זוג מדתות מעורבות לחסרי דת איך מתגרשים? יהודים יעברו גירושים כפולים: התרת נישואים בבית משפט אזרחי וגירושין לחומרא בבית הדין הרבני. בני דתות אחרות או בני דתות מעורבות- התרת נישואים בבית משפט אזרחי וככל שיש צורך גם באמצעות המוסד הדתי אליו הם משתייכים. להטב"ים- התרת נישואים אזרחית. ומה עם כל העניינים הכרוכים בגירושים? כל יתר התביעות הרכושיות, הממוניות והקשורות בילדים- יתנהלו בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. לסיכום: מעמד של נשואים אזרחית במשרד הפנים או ידועים בציבור הינו מעמד משפטי בעל משמעות כלפי כולי עלמא, ומחיל חובות וזכויות על בני הזוג בדיוק כמו זוג נשוי כדמו"י. אם המעמד לא הוסדר בעת שבני הזוג בחיים, ואחד מהם נפטר, הרי שעל מנת לקבל את הזכויות הרכושיות והממוניות הנובעות מהמעמד, תהיה חובה לקבל הכרה כידצ"ים לאחר הפטירה ולרוב מדובר בהליך משפטי מורכב, ארוך ולא קל מבחינה רגשית. אם המעמד לא הוסדר ובני הזוג נפרדו, ואין הסכמה לגבי חלוקת הרכוש והזכויות, הרי שגם כאן יהיה צורך לנהל הליך משפטי מורכב כדי לקבל את ההכרה שתעניק את הזכויות. מי שאינו מעוניין בהסדרת המעמד כנשואים אזרחית או ידצ"ים ובכל זאת אינו רוצה להיכנס להליכים משפטיים מורכבים של תביעות לאחר פרידה, מומלץ לו לפנות לעו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, לשם עריכת הסכם ממון שיהיה בתוקף כלפי כולי עלמא וידע לעשות את ההפרדה הרכושית הנכונה לצרכים של בני הזוג, ובכך ימנע הליכים משפטיים יקרים ומורטי עצבים בעתיד. לכן, אם אתם חיים יחד ואינכם נשואים כדמו"י , או נישאתם אזרחית או קיבלתם הכרה כידועים בציבור והחלטתם לפרק את הקשר הזוגי או אולי כבר הפרדתם מגורים וחשבון אבל נותרו עניינים פתוחים בינכם ו/או אם חייתם יחד כידצ"ים מבלי להסדיר את מעמדכם ואחד מכם נפטר...וצריך שידאגו לכם להסדרת מעמד כדי לקבל זכויות מהעיזבון. משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, יעניק לכם את השירות המקצועי והמקיף ביותר לו אתם ראויים, יבחן את כל ההיבטים והסוגיות העדינות הנובעות מהקשר שלכם, ויאבחן באופן מדוייק את מערכת הדינים החלה עליכם ולא רק בתחום המשפחתי, אלא בכל היבטי פירוק הקשר. כי הסיפור שלכם- הוא רק שלכם, וההתאמה של ניהול מערכת הדינים המתאימה לסיפור שלכם, היא קריטית לעשיית הליך הפרידה והפירוק בצורה המיטבית והמדוייקת עבורכם גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה רגשית ומנטאלית. להרחבה על פרידות שאינן גירושין: להרחבה על תביעות רכושיות: להרחבה על הליכי גירושין: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

תביעה לשלום בית מוגשת אך ורק לבית הדין הרבני, שכן רק לו יש סמכות לדון בתביעה זו ויש לו סמכות להטיל סנקציות על מי מהצדדים, בהתאם לשיקול הדעת של בית הדין. תביעה זו תוגש על ידי אחד הצדדים, לבית הדין הרבני בו מתנהל תיק הגירושין. בית הדין בוחן את כנות הגשת התביעה, במספר דרכים וככל שבית הדין יתרשם שהתביעה הוגשה כתכסיס משפטי, התוצאות יהיו לא נעימות לצד שהגיש את התביעה. משרד עורך דין לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם בניהול תביעות לשלום בית, הכרזה כמורד/ת וכל העניינים הנובעים מתיקי הגרושין והכרוכים בהם במיומנות ומקצועיות וניסיון רב, כפי שמגיע לך! להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: מה תכלית התביעה? צד אחד שפחות מעוניין להתגרש, מבקש מבית הדין בעצם לסייע לצדדים באמצעות מתן זמן לניסיון להשכין שלום בית, בין אם זה על ידי בני הזוג לבד, או הפנייתם לייעוץ זוגי, טיפול זוגי, גישור זוגי או רבנים, הכל לפי הצרכים של הזוג. אם בית הדין ישתכנע כי התביעה כנה והרצון להשכין שלום בית כנה, ואין מדובר בניסיון לעשות עינוי דין לצד השני או תכסיס משפטי שנועד לעשות מניפולציה על בית הדין, הרי שהתביעה לרוב, תיענה בחיוב וביה"ד ידבר על ליבו של בן הזוג החפץ בגירושים, ישדלו ואף יפנה את הצדדים לסיוע כמפורט מעלה. מה הכוונה "תכסיס משפטי"? לפעמים בעצת עורכי הדין, בן זוג אחד יכול להגיש את התביעה לשלום בית כשבליבו אין רצון לשלום בית, אלא לעשות גזל זמן לצד השני, עינוי דין, למרוח את הזמן כדי לאסוף ראיות נגד הצד השני ולפעמים גם כדי לנסות להכשילו בדרכים שפלות עד מתן הגט. ככל שבית הדין ישתכנע כי מדובר בניסיון למרוח זמן, להונות את בית הדין, להתעלל בצד השני או להשיג יתרונות משפטיים, כלכליים, רכושיים או ניסיון לסחוט את הצד השני להיכנע לויתורים כדי לקבל גט, אזי בית הדין יגיב בחומרה רבה. סמכויות בית הדין בתביעה לשלום בית: לעכב את מכירת דירת המגורים כי אם היא תימכר לא יהיה סיכוי לשלום בית להטיל סנקציות שונות על הצד שמבקש להתגרש כמו איסור יציאה מהארץ או הכרזה כמורד/ת לתת צו למדור ספציפי ו/או למזונות אישה לסיכום: תביעת לשלום בית נובעת מכוח הדין האישי העיברי החל על בני זוג יהודים ולכן היא רלוונטית רק לבני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל. תביעה זו תידון רק בבתי הדין הרבניים כי היא נובעת מההלכה. השלכות ההכרזה על מי שתבע ככזה שהגיש את התביעה בחוסר תום לב יהיו לא נעימות עבורו ועלולות להוביל על הכרזה על בעל כמורד או על אישה כמורדת ותהיה לכך השפעה על חבות או זכאות למזונות אישה וכתובה: לרוב הליך זה הינו תת-תביעה במסגרת תביעה לגירושין ויכול לשמש גם ככלי נשק בידי צד שרוצה להיפטר מעול תשלום הכתובה. לכן חשוב מאוד לדעת כיצד לנהל תביעות אלו ולהפקיד את המלאכה בידי משרד עוה"ד שירלי אלמוג, המיומן ובקיא בניהול הליכי גירושים מורכבים ועדינים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים כאחד. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מתמחה בניהול תיקי גירושין ובכללם תביעות למזונות אישה ומזונות ידועה בציבור ותביעות כתובה, לצד תביעות להכרזה כמורד/ת וניהול הליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, כפי שמגיע לך! משרדנו מייצג בנאמנות נשים בתביעה לשלום בית והכרזה על בעל כמורד וגברים בהגנה מפני תביעת כתובה ובניהול תביעות שלום בית והכרזה על אישה כמורדת. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​ ​

כאשר בני זוג מגיעים לנקודת האל חזור בקשר, ומחליטים להיפרד או להתגרש, מתחילה תקופת ההתחשבנות הכספית הפנימית ביניהם, וכמו שכולם יודעים, החלק הרכושי-כספי הוא החלק הכי קשה בסיום כל קשר. ברוב המקרים אין הסכמות על חלוקת הכספים והחובות, הנכסים והבית- ולכן החלק הזה נדרש להכרעה משפטית ופעמים רבות בית המשפט נעזר במומחים שמסייעים לבצע את ההפרדה. מאמר זה יתמקד בפריטים רכושיים וממוניים וקצבאות שקיבלו הצדדים במהלך הקשר הזוגי, וכיצד נכון להתנהל איתם: משרד עורך דין לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג מתמחה בניהול תיקי גירושין מורכבים, לרבות הליכי הפרדת רכוש, איזון משאבים, פירוק שיתוף בנכסי נדל"ן, כינוס נכסים והכל במקצועיות ומקצוענות, לצד רגישות מקסימלית- כפי שמגיע לך!!! להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: מתנות שניתנו לבני הזוג במהלך הנישואים: מתנות בהקשר זה יכולות להיות בעלות ערך סנטימנטאלי, או כספי- או גם וגם: כל מתנה שקיבל מי מהצדדים במהלך הקשר הזוגי, אם היא ניתנה רק לו- שייכת לו גם בעת הפרידה ואיזון המשאבים: בלשון משפטית זה נקרא "החרגה" מאיזון המשאבים. מתנה שנתנו בני הזוג אחד לשני, החל מטבעת יהלום, עובר לג'יפ או דירה, לא משנה המחיר של המתנה- ובלבד שהיא ניתנה כמתנה לבן/בת הזוג, מוחרגת מאיזון המשאבים. ירושות: כאשר מי מהצדדים זוכה בירושה במהלך הנישואים, הבחירה שלו כיצד להתנהל עם הירושה תקבע אם הירושה תהיה חלק מאיזון המשאבים או תוחרג: אם אדם ירש כסף- והכניס את הכסף לחשבון המשותף או העביר אותו לשימוש כללי לטובת הבית: הרי שהכסף נטמע בתא המשפחתי ואין "החזרים" בעת הגירושים, כי זה כמו 'מתנה' שהוא הביא לקשר. אם האדם שומר את הכסף בחשבון נפרד, ולא מערבב אותו עם התא המשפחתי, ולא נותן אותו לבן/בת הזוג: אז הכסף שלו- הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה בכסף ובעת פרידה הכסף הזה לא יאוזן בין הצדדים. אם אדם ירש דירה למשל- ורשם את הדירה על שמו ושם אישתו- הרי שהדירה משותפת ובעת גירושין הדירה תחולק חצי חצי. אם אדם ירש דירה- והיא רשומה רק על שמו והוא מפריד בין הדירה להתנהלות הכלכלית המשפחתית, הרי שבעת גירושין הדירה לא תאוזן בין הנכסים המשותפים. חשוב להבין שהדוגמאות לעיל הן כלליות ויש המון ואריאציות לכל סיפור של ירושה, ולכן כל סיפור צריך להיבחן בעיניים מקצועיות ומנוסות מבחינה משפטית, כדי לדעת מה כן יאוזן ומה לא ובאיזה אופן יבוצע האיזון. כל טענה משפטית שתועלה בעניין, אין אפשרות לתקן לאחר מכן ולכן חשוב מאוד לדעת כיצד להציג את הדברים וכיצד להתמודד איתם כבר משלב הכנת התיק ברמה האסטרטגית. בהקשר זה אם אין כוונה לשתף את בני הזוג בירושה או מתנה שווה להתייעץ עם עורך דין כדי לדעת כיצד לנהל נכון את האירוע, וכיצד "למגן" את המתנה/הכסף מאפשרות של טענת שיתוף בעת גירושין. גם בעניין זה, נשמח לעמוד לרשותכם עם כל הכלים והידע המשפטי הרחב העומדים לרשותנו. קצבאות: קצבאות שאדם מקבל מביטוח לאומי או מוסד פיננסי אחר ו/או קצין תגמולים בקשר עם נכויות ופגיעות גוף או נפש, אינן מתחלקות במעמד הגירושין. כל אחד נשאר עם הקצבאות שלו. פנסיה כן מתחלקת במעמד הפרידה. לסיכום: כשיש אהבה ומקימים בית, הצפי הוא "עד שהמוות יפריד בינינו" וכשזו רוח הדברים, מלכתחילה יש את כל הכוונות לבנות ולהיבנות יחד, לשתף ולהשתתף בכל, ולא לשים מחיצות רעיוניות בין "שלי" ל"שלך". כשמגיעים לקו הסיום של הקשר, פתאום צפות ועולות כל ההתחשבנויות שלא נאמרו או נאמרו ולא נשמעו כל השנים. בנקודה הזו יש משמעות קריטית לאיך התנהלתם ביחס למתנות וביחס לירושות במהלך הקשר ולאיך הדברים יוצגו בפני ביהמ"ש. הכל שאלה של טיעונים בבית המשפט. לכן, אם הגעתם לנקודה הזו של סיום הקשר, ולא ערכתם הסכם ממון לפני הנישואים, הרי שלפניכם "איזון משאבים" ו"פירוק שיתוף" שאלו שתי התביעות המתייחסות לרכוש שלכם. כדי לדעת מה ואיך לתכנן נכון את הפרידה ופירוק הקשר, צרו קשר כבר עכשיו עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג מתמחה בניהול הליכי גירושין מורכבים הכוללים פירוק כלכלי של התא המשפחתי, לרבות תביעות איזון משאבים, פירוק שיתוף, מוניטין, כינוס נכסים והכל במקצועיות ומקצוענות ומתוך דיוק והקפדה בפרטים ובחירת אסטרטגיה מדוייקת המותאמת בדיוק לסיפור שלכם ולצרכים שלכם. אל תהססו, צרו קשר עכשיו למימוש זכאותכם לשיחה ראשונית ללא עלות! להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: להרחבה על הליכי פרידה שאינה גירושין: להרחבה על הליכים בבית משפט לענייני משפחה: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

מהי הלכת השיתוף? זה דין יציר הפסיקה ולא החקיקה, אבל הוא מחייב. הלכת השיתוף חלה כלפי זוגות שחיו ביחד אף ללא נישואים תחת קורת גג אחת, במקרה זה די בהוכחת חיים משותפים להרים את נטל קיומה של הלכת השיתוף. וכן הלכת השיתוף חלה על זוגות שנישאו עד 1.1.74 שאינם נכנסים להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, והמיושם כברירת מחדל לזוגות שלא ערכו הסכמי ממון ונישאו לאחר 1/1/74. הלכת השיתוף מחילה סוג של הסדר איזון משאבים על הזוגות הללו, וקובעת כי כל הרכוש שנצבר בחיי הנישואים שייך לשני הצדדים חצי חצי, גם אם זה רשום על שם אחד הצדדים בלבד. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מטפל כדבר שבשגרה בתביעות רכושיות לפי הלכת השיתוף. תיקים אלו מתנהלים בבתי משפט לענייני משפחה לצד תביעות רכושיות ואחרות המהוות חלק מפירוק תא משפחתי. משרדנו מנהל במיומנות וניסיון רב את ההליך המשפטי החל מהגשת התביעה וכן את הייצוג מול בתי הדין ומייצג נשים וגברים כאחד. להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: על מי חלה הלכת השיתוף? על זוגות שנישאו לפני 1/1/74 וגם על זוגות ידועים בציבור בסייג קל: הלכת השיתוף לגבי זוגות נשואים מוחלת על כלל הרכוש שנצבר. הלכת השיתוף לגבי ידועים בציבור חלה בעיקר על נכסים משפחתיים כמו דירה ורכב ולגבי שאר הנכסים יש להוכיח קיומה של הלכת השיתוף. הרעיון בהלכת השיתוף הוא החלת חזקה משפטית הקובעת כי בני זוג שחיים יחד תורמים מאמץ משותף לצבירת הרכוש ולכן הרכוש שנצבר הינו משותף לצדדים ללא קשר לרישומו על שם רק אחד מהצדדים. חזקת השיתוף היא הכלי המשפטי באמצעותו מחילים את הלכת השיתוף על הצדדים. ​בניגוד להסדר איזון משאבים שניתן להחילו רק בעת גירושין או מוות, הרי שבהלכת השיתוף כל צד רשאי לתבוע את חלקו ברכוש ללא תלות בגירושין או פרידה. מתי מחלקים רכוש בין זוגות שהלכת השיתוף חלה עליהם? כמובן שבכל מקרה לגופו, אבל בקווים כלליים: אין צורך לחכות לסיום הקשר או מות אחד הצדדים כמו בהסדר איזון משאבים. ברגע שמתגבש "מועד הקרע" בין הצדדים וכל אחד כבר לא נוהג כבעבר ביחס לכספים ורכוש, כשהדינמיקה הזוגית משתנה מ"שלנו" ל"מה ששלי שלי ומה ששלך שלך" או כאשר חל פירוד פיזי ואחד הצדדים עוזב את הבית או כאשר מוגשת תביעה משפטית לביהמ"ש. בניגוד לתביעה לפי הסדר איזון משאבים, בתביעה לפי הלכת השיתוף בגידה יכולה להחליש את הלכת השיתוף ולהביא לתוצאה לפיה הצד שבגד יקבל חלק קטן יותר ברכוש שנצבר. הלכת השיתוף מחייבת את בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה כאחד. לסיכום: תביעה לפי הלכת השיתוף נוטה להתנהל כמו תביעה לפי הסדר איזון משאבים ובגדול תביא לתוצאה של חלוקה שיוויונית בין הצדדים של החובות והרכוש שנצבר, למעט חריגים ויוצאי דופן וכפוף להרמת נטל הוכחה רלוונטי שאינו פשוט במקרים רבים. ​ משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מתמחה בניהול תיקי גירושין ובכללם תביעה לפי הלכת השיתוף, תביעות פירוק שיתוף, תביעת מזונות ותביעת משמורת והסדרי שהות וניהול הליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, כפי שמגיע לך! ​ משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: להרחבה על הליכי פרידה שאינה גירושין: להרחבה על הליכים בבית משפט לענייני משפחה: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

בשנת 2017 ביהמ"ש העליון הוציא פסק דין תקדימי תחת ידיו בתיק 919/15 ששינה את המצב הנוהג במדינה [בערכאות האזרחיות זה מורגש יותר מאשר בבתי הדין הרבניים]: עיקרי פסק הדין בגדול קובעים כי בתי המשפט ייקחו בחשבון בעת שהם פוסקים את גובה המזונות לקטינים, את כלל המשאבים שעומדים לרשות כל הורה ולא רק את ההכנסות מעבודה. הכוונה היא להכנסות מעבודה כמובן אבל גם להכנסות פירותיות משכר דירה למשל, או ממקורות אחרים, יכולות השתכרות של ההורים לעומת השתכרות בפועל- וזאת מפני שבהרבה מקרים אחד ההורים שמתכונן לגירושין, מפחית מספר חודשים לפני הגירושים את הכנסתו או היקף עבודתו בכדי להציג בפני ביהמ"ש תמונה שונה לגבי השתכרותו ולפיכך בתי המשפט בוחנים את יכולת ההשתכרות ולא רק את ההשתכרות בפועל. להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: ​בפס"ד נקבע כי מזונות לקטין שגילו בין 6-15 [שנקראים מזונות מדין צדקה] יחולקו בין ההורים שווה בשווה או באופן אחר בהתאם ליכולותיהם הכלכליות ובהתאם לחלוקת המשמורת ביניהם בפועל, ואולם בנקודה זו חשוב לשים לב שלכל משפחה יש את הנסיבות האישיות שלה ולכן התוצאות משתנות מתיק לתיק. רוח הדברים היא שבתי המשפט בחרו לנטרל את המגדר מתביעת המזונות, ולא לפסוק באופן אוטומטי חיוב מזונות לאב [מכוח הדין האישי-הלכתי], אלא לבחון את היכולות של ההורים ואת צורכי הילדים וכל זאת בשים לב לחלוקת נטל גידול הילדים בפועל וזמני השהות בפועל של הילדים בין בתי ההורים ובהתאם לכך לפסוק מזונות. מהי המשמעות של ההלכה? המשמעות בפועל היא שבבתי המשפט לענייני משפחה המזונות הנפסקים לעיתים נמוכים יותר מאלו שנפסקים בבתי הדין הרבניים, ולעיתים אין חיוב במזונות לאב. בתי הדין הרבניים אינם כפופים להלכות של בתי המשפט לענייני משפחה היות שהם יכולים לפסוק לפי ההלכה, ולכן פסקי דין רבים מבתי הדין הרבניים מציגים תוצאה בה מזונות הילדים שנפסקו גבוהים יותר מאלו שנפסקים בבתי משפט למשפחה. מה עוד חידשה ההלכה? עוד חידוש משמעותי בהלכת 919 הוא שכאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, במצב שבו הכנסות ההורים דומות או שוות, והמשמורת מתחלקת בין ההורים שווה בשווה או כמעט שווה בשווה, כל הורה יישא במזונות הילדים בעת שהילדים שוהים אצלו: כאשר הילדים שוהים יותר אצל הורה אחד ופחות אצל השני אך עדיין פחות או יותר משמורת משותפת, בתי המשפט יערכו תחשיב מאזן וייפסקו מזונות אולם מוקטנים ממה שהיה נוהג לפני הלכת 919. האם ההלכה מחייבת? בהלכת 919 קבע בית המשפט העליון כי לכל שופט יש שיקול דעת נרחב לפעול לפי נסיבות אישיות של כל מקרה לגופו ועל כן ההלכה לא מיושמת באופן אחיד, חד משמעי וגורף. יש שופטים שאינם מיישמים את עיקרי ההלכה כלל, ויש כאלו שנעזרים בה אך לא מיישמים אותה באופן מלא: ההלכה מתייחסת לילדים בין גילאי 6- 15 ואולם יש שופטים שמותחים את גבולות הגזרה של גילאים אלו מתחת לגיל 6 ומעל גיל 15, ובתי הדין הרבניים למשל, לא אימצו הלכה זו כלל ואינם מחוייבים לכך. הלכת 919 הציעה חלופות יצירתיות לניהול העניינים הכספיים הכרוכים בהוצאות הילדים, גם במקרה בו נפסק שלא יהיה תשלום מזונות מהורה אחד למישנהו. כך למשל, ההלכה מציעה פורמט של "הורה מרכז" כלומר אחד מההורים יהיה אחראי לרכז תחת ידיו את כל ההוצאות של הילדים שאינן תלויות שהות/מגורים כגון ביגוד, חוגים- זה בד"כ ההורה שאנו מגדירים כ"משמורן עיקרי" או מי שבעת הנישואים היה המטפל העיקרי בילדים. מהן הוצאות שאינן תלויות שהות? אלו הוצאות שההורים יחלקו בהן חצי חצי או לפי יחס אחר, שביהמ"ש ייקבע, גם כאשר נפסק שלא יהיו תשלומי מזונות בגין הוצאות עיקריות. למשל: ביגוד, הנעלה, הוצאות חינוך ושיעורים פרטיים, הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות בסל החינוך, טלפון נייד, קייטנות וחוגים, הוצאות על פעילות תרבות ומתנות וכו". האם הלכת 919 מאפשרת לפתוח פסקי דין מהעבר בהם נפסקו מזונות? ​ בגדול, לא. הלכת 919/15 אינה משמשת "שינוי נסיבות" המהווה תנאי מוקדם לדיון מחדש בסכום המזונות, שכן תוצאה זו תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון. רק אם- יוכח שינוי נסיבות בחיי האדם שבגללו כן ניתן לפתוח את הדיון במזונות, רק אז יהיה ניתן להשתמש בהלכת 919 על מנת לפסוק בתביעה החדשה. לסיכום: כל מקרה נבחן לגופו, ואין להקיש מנסיבות תיק אחד לתיק אחר. אם הוגשה נגדך תביעת מזונות או אם ברצונך להגיש תביעת מזונות, מן הראוי לעשות זאת בצורה הנכונה ביותר, כזו שתבחן את מכלול הנסיבות האישיות ותדע להציגן בצורה הנכונה והמדוייקת ביותר עבורך, כדי שתוצאות פסק הדין אשר יכריעו את מסלול חייך לשנים הבאות, יהיו הטובות ביותר האפשריות בתיק. משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​

אם אתם חיים יחד, ללא נישואין, ומקיימים חיי זוגיות ומשפחה הרי שייתכן שאתם ידועים בציבור מבחינה משפטית. המונח "ידועים בציבור" מקפל בתוכו חובות וזכויות משפטיות, של בני הזוג אחד כלפי השני, באופן שמייצר כמעט זהות בין זוג נשוי לזוג שאינו נשוי אך ידועים בציבור, מבחינה משפטית. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג מתמחה בכל ענייני המשפחה, לרבות ניהול תביעות לקבלת הכרה כידועים בציבור וכן בהסדרה של המעמד המשפטי והסכמי ממון או הסכמי פרידה בין זוגות ידצ"ים. מאמר זה נוצר למענכם, כדי לשפוך אור על הנושא באופן כללי ולעודד אותכם לפנות להסדרה משפטית של המעמד שלכם ללא דיחוי: להאזנה למאמר המוקלט: מהי ההגדרה המשפטית של ידועים בציבור? לשאלה זו אין תשובה אחידה, מכיוון שאין חוק אחד ספציפי שמסדיר את המוסד של ידועים בציבור, אלא זה יציר הפסיקה: מעין "יצירה משפטית" שנוצרה תוך כדי תנועה, בגלל צורך להסדיר מעמד משפטי וחובות וזכויות של זוגות שחיים יחד ללא נישואים. בישראל יש מספר חוקים שמתייחסים לזכויות הורשה או זכויות לקבלת גימלאות לבני זוג ש"חיים יחד כידועים בציבור" ואולם, כאמור, אין חוק אחד שמגדיר בצורה אחידה ברורה וחד משמעית מיהם ידועים בציבור. פסיקה רבה ומגוונת ואף מרחיקת לכת, פסקה לגבי זוגות שחלקם אפילו לא חלקו קורת גג אחת, או שלא חיו אפילו מספר חודשים יחד, או שחיו רק חלק מן השבוע ביחד, כי הם "ידועים בציבור" ומכאן הגמישות הרבה בהגדרה. מהם הקריטריונים להוכחת "ידועים בציבור"? ניהול חיי משפחה, ניהול משק בית משותף, ניהול כלכלי של יחידת מגורים משותפת, קיום יחסי זוגיות אינטימיים. האם הקריטריונים נוקשים? הקריטריונים סובייקטיביים לחלוטין, שכן כאמור אין חוק אחיד שמגדיר מה זה "חיי משפחה": או מה זה "יחידת מגורים משותפת" או מה משך הזמן לקיומם. ביהמ"ש יבחן כיצד ראו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם, כיצד הם התייחסו לזוגיות שלהם וזאת לצד בחינה של אמות המידה שצוינו כאן. האם יש פרק זמן חוקי למגורים משותפים כדי להיחשב ידועים בציבור? לא באופן חד ערכי, כי כאמור זה עניין סובייקטיבי וביהמ"ש קובע אם לפי דעתו בני הזוג קיימו יחסי משפחה וזוגיות העונים על הגדרות "ידועים בציבור" לפי דעתו. יש חוקים שמאזכרים זכאות של בני זוג לקבלת קצבאות כאלה ואחרות אם הם נכנסים תחת הגדרת ידועים בציבור וזה כן דורש הוכחת תקופת חיים מסויימת יחד, ואולם זה רלוונטי רק לגבי אותם חוקים. מהם הזכויות והחובות המשפטיות שהמעמד "ידועים בציבור" מקנה? מבחינה משפטית אם זוג מוכרים כידצ"ים הרי שחובותיהם וזכויותיהם כמעט זהות לשל בני זוג נשואים. יש מקרים בהם יש שוני, למשל כאשר בני זוג ידועים בציבור אך אחד מהם נשוי לאחר בו בזמן, או כאשר אחד מהם בוגד בשני- יהיו לכך השלכות רכושיות לפעמים. ידועים בציבור זכאים למשל לקבל קצבת שארים מקרנות פנסיה ותגמולים כמו בני זוג נשואים ואם הם נפרדים, יחול עליהם משטר רכושי של "הלכת השיתוף" שעליה פירטתי במאמר נפרד: בגדול, המשמעות היא שכל הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים יתחלק שווה בשווה בפרידה, כמו זוג נשוי: אלא אם הייתה בגידה, או יש הסכם ממון, או שאחד הצדדים נשוי לאחר. אישה המוכרת כידועה בציבור תהיה זכאית בנסיבות מסוימות לקבל מזונות משקמים לתקופת הסתגלות לאחר פרידה וגם תהיה זכאית לתבוע מזונות מהעיזבון וזכויות רכושיות מהעיזבון בדומה לאישה נשואה, אם הנפטר לא היה נשוי לאחרת ולא הותיר צוואה. גם ידוע בציבור יהיה זכאי למזונות מהעיזבון של האישה ולרשת אותה כפוף לכך שלא הייתה נשואה לאחר, ולא הותירה צוואה. איך מסדירים את המעמד הזה? רצוי ומומלץ להסדיר את המעמד של בני הזוג כידועים בציבור, על מנת להבטיח את זכויותיכם וזכויותיהם. אם המעמד המשפטי לא הוסדר, ואחד מן הצדדים נפטר, הרי שתביעה להכרה כידועים בציבור תהיה קשה ומורכבת וארוכה מאחר שמדובר על מאבקי ירושה בסופו של דבר ותמיד אלו מאבקים מרים ומכוערים. להסדרת המעמד ניתן לפנות ישירות לאתר המוסד לביטוח לאומי ולמלא מסמך שנקרא "שאלון לידועים בציבור" ולהגישו עם מסמכים תומכים. לאחר שתתקבל הכרה מהמוסד לביטוח לאומי שבני הזוג ידועים בציבור, מעמדם המשפטי יהיה זהה לשל זוג נשוי, לחובה ולזכות והם יהיו זכאים לקבל גם קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי ו/או קצבת תלויים לפי העניין. זו הדרך הכי פשוטה וקלה. האם ניתן להסדיר את המעמד לאחר מות אחד מבני הזוג? רק דרך תביעה משפטית וניהול הליך משפטי ארוך ומייגע בבית המשפט שלא ניתן להתחייב על תוצאותיו כיוון שהן תלויות בבית המשפט. לסיכום: מעמד של ידועים בציבור הינו מעמד משפטי בעל משמעות כלפי כולי עלמא, ומחיל חובות וזכויות על בני הזוג בדיוק כמו זוג נשוי למעט סייגים מסויימים אותם פירטנו מעלה. אם המעמד לא הוסדר בעת שבני הזוג בחיים, ואחד מהם נפטר, הרי שעל מנת לקבל את הזכויות הרכושיות והממוניות הנובעות מהמעמד, תהיה חובה לקבל הכרה כידצ"ים לאחר הפטירה ולרוב מדובר בהליך משפטי מורכב, ארוך ולא קל מבחינה רגשית. אם המעמד לא הוסדר ובני הזוג נפרדו, ואין הסכמה לגבי חלוקת הרכוש והזכויות, הרי שגם כאן יהיה צורך לנהל הליך משפטי מורכב כדי לקבל את ההכרה שתעניק את הזכויות. מי שאינו מעוניין בהסדרת המעמד כידצ"ים ובכל זאת אינו רוצה להיכנס להליכים משפטיים מורכבים של תביעות לאחר פרידה, מומלץ לו לפנות לעו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, לשם עריכת הסכם ממון שיהיה בתוקף כלפי כולי עלמא וידע לעשות את ההפרדה הרכושית הנכונה לצרכים של בני הזוג, ובכך ימנע הליכים משפטיים יקרים ומורטי עצבים בעתיד. לכן, אם אתם חיים יחד ואינכם נשואים כדמו"י, והחלטתם לפרק את הקשר הזוגי או אולי כבר הפרדתם מגורים וחשבון אבל נותרו עניינים פתוחים בינכם ו/או אם חייתם יחד כידצ"ים מבלי להסדיר את מעמדכם ואחד מכם נפטר...וצריך שידאגו להסדרת מעמדו כדי לקבל זכויות מהעיזבון. משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, יעניק לכם את השירות המקצועי והמקיף ביותר לו אתם ראויים, יבחן את כל ההיבטים והסוגיות העדינות הנובעות מהקשר שלכם, ויאבחן באופן מדוייק את מערכת הדינים החלה עליכם ולא רק בתחום המשפחתי, אלא בכל היבטי פירוק הקשר. כי הסיפור שלכם- הוא רק שלכם, וההתאמה של ניהול מערכת הדינים המתאימה לסיפור שלכם, היא קריטית לעשיית הליך הפרידה והפירוק בצורה המיטבית והמדוייקת עבורכם גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה רגשית ומנטאלית. להרחבה על פרידות שאינן גירושין: להרחבה על תביעות רכושיות: להרחבה על הליכי גירושין: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.