תוצאות חיפוש

אחת מהדאגות העיקריות של הורים בתהליך הגירושים, נובעת מהמחשבה ש"אם אני לא אגור בבית עם הילדים, אני אאבד זכויות ושליטה על מה שקורה בחייהם", חסרה הבנה בהבדל בין הנושאים המשפטיים הכרוכים בגירושין ופירוק הבית לבין הזכויות והחובות ההוריות הנובעות מעצם ההורות הביולוגית: לכן מצאנו כי חשוב לעשות סדר בין נושא האפוטרופסות, לנושא המשמורת והסדרי השהות כי יש ביניהם הבדל משמעותי וחשוב שתבינו אותו: להאזנה למאמר המוקלט: מיהם האפוטרופוסים הטבעיים של קטין? הורים הם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם עד הגיעם לגיל 18. זה קשר שנובע מעצם ההולדה של צאצאים, דרך הטבע וגם זה קבוע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. כלומר- זכות טבעית היא זכות קנויה, אתם לא צריכים שיתנו לכם אותה, היא הזכות שלכם באופן טבעי. [אלא אם יש צורך בהכרה באבהות תחילה ואז לאב שטרם הוכר כאב, אין זכות אפוטרופסות טבעית עד שביהמ"ש יעניק לו אותה]. לעומת זאת, משמורת היא סידור משפטי שנובע כתוצאה מהסכמה בין הצדדים או מפסק דין, שמחלק את זמני השהות של הקטינים בין בני הזוג. בזמן שהקטינים נמצאים פיזית אצל ההורה, הוא "משמורן". בזמן שאינם אצלו, ההורה השני הוא "משמורן". מקובל במהלך ניהול תיקי גירושים, שעה שקטינים מעורבים בתהליך, לחלק את הסדרי השהות בין ההורים או כמשמורת משותפת, ככל שהדבר מתאפשר מבחינה תפעולית, או ברוב המקרים בהם האם היא המשמורנית העיקרית, ולאב ניתנים הסדרי ראייה כפי שמוסכם בין הצדדים. לא משנה אצל מי הילדים נמצאים פיזית באותו רגע, מבחינת האפוטרופסות, כי שני ההורים אפוטרופוסים של הילדים גם כשהילדים במשמורת של ההורה השני. אז מהי בעצם אפוטרופסות ?? ס' 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מחייב את ההורים, כאפוטרופוסים טבעיים לגבי גידול ילדיהם, כך: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין לרבות: חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם: וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו." ס' :17 "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין". ​ לשם קיום האחריות ההורית כראוי, רצוי מאוד שההורים יפעלו בהסכמה ושיתוף פעולה ביניהם, גם אם הם נפרדים, גם אם הם מסוכסכים והכל מתוך ראיית טובת הקטין. במצב שבו ההורים שקועים בסכסוך ביניהם ואינם מסוגלים לדאוג לטובת הקטין, ביהמ"ש לענייני משפחה או בד"ר יכולים לנקוט אמצעים לשמירת ענייניו של הקטין ובכלל זה, למנות לקטין אפוטרופוס חיצוני. מתי תשלל אפוטרופוסות מההורים? כשההורי אינם מתפקדים כראוי ואינם מסוגלים למלא את חובתם ההורית כלפי הקטינים מבחירה או מחוסר תפקוד, הזנחת הקטינים, התעלמות מהם. מתי ממנים אפוטרופוס חיצוני לקטין? כאשר נשללת האפוטרופסות הטבעית מההורים או אם שני ההורים נפטרו או אם אחד נפטר והשני פסול דין/לא כשיר או אם שני ההורים פסולי דין / לא כשירים משפטית או אם ההורה אינו מתפקד/כשיר משפטית/פסול דין ואין הורה שני או אם הקטין נמסר לאימוץ בעת בחירת אפוטרופוס לקטין, תינתן עדיפות לקרובי משפחה, אלא אם ביהמ"ש יסבור שיהיה הדבר לטובת הקטין למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחתו. מסמך הבעת רצון אם הורה יודע כי מתקיימות נסיבות שיצריכו מינוי אפוטרופוס לילדו, הוא יכול למלא מסמך הבעת רצון ובו לקבוע מי יהיה האפוטרופוס שלילדו וכיצד יפעל כאפוטרופוס לילדו. ביהמ"ש יתחשב באמור במסמך ויכבד את רצון ההורה אלא אם יתרשם שהממונה לא ראוי להיות אפוטרופוס לקטין. אפוטרופוס ממונה מסיים את תפקידו על הקטין במלאת לקטין 18. להכנת מסמך הבעת רצון צרו קשר מיידי עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין, שירלי אלמוג. ​ לסיכום: אפוטרופסות על קטינים ברוב המקרים מסורה להורים הביולוגיים, אלא אם הם מסרו את הקטין לאימוץ או נפטרו או אינם כשירים משפטית. במקרה כזה, ימונה לקטין אפוטרופוס על ידי ביהמ"ש או אם ההורה הותיר אחריו או הכין למפרע מסמך הבעת רצון, אזי ימונה לקטין אפוטרופוס באופן שיכבד את רצון ההורה ככל שביהמ"ש יסבור שהמינוי ראוי והולם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים הקשורים בנושאי אפוטרופסות: להרחבה בנושא "משולש הזהב"- שלושת המסמכים החשובים ביותר לחיים שלכם: ​ משרד עו"ד שירלי אלמוג מתמחה בניהול תיקי אפוטרופסות, ייפוי כח מתמשך, ייפוי כח רפואי, הליכים לפי חוק החולה הנוטה למות,  מסמך הבעת רצון וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וניהול הליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, כפי שמגיע לך! הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​ ​

העולם שאנו מכירים, משתנה מיום ליום ומשנה את פניו: התפתחות הטכנולוגיה והמדע שינו את פני החברה שלנו ללא הכר, ופתחו אפשרויות שלא היו קיימות לפי עשרים ושלושים שנה והדבר מתבטא בדיני המשפחה והגירושין. שפע זמין ונגיש של אפשרויות להיכרויות מכל סוג ומין, היצע אין סופי של בני זוג מתחלפים למטרות שונות, כל אלו פגעו קשות בערכי החברה ובקדושת חיי המשפחה ואנו רואים זאת בעלייה תלולה בשיעור הגירושין בישראל. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג יודע לתת מענה משפטי לכל צורות הקשר ולכל הפורמטים המשפחתיים, החל מרמת הגישור, עובר להסכמים טרום התמסדות או במהלכה וכלה במתן מענה לסיום הקשר. להאזנה למאמר המוקלט, היכנסו: הטכנולוגיה הביאה עימה אפשרות להביא ילדים ללא זוגיות מסורתית, להכיר ולהחליף בני ובנות זוג בלחיצת כפתור, לצד היציאה של נשים מן הבית לעולם העבודה וההשתכרות הגבוהה עם רכישת השכלה גבוהה ועצמאות: כל אלו ועוד, יצרו שינוי בתפישה החברתית וחלחלו עד רמת התא המשפחתי באופן שהעלה את שיעור הגירושין לרמות שלא נודעו בעבר. קדושת חיי המשפחה עליה גדלנו, המחשבה שזוגיות היא "עד שהמוות יפריד בינינו" והפורמט המסורתי של משפחה: אבא-אמא-ילדים, כיום אינם בגדר קו המחשבה היחיד ואפילו לא קו מחשבה מוביל. כיום לזוגיות ולמשפחתיות יש פורמטים שונים ומגוונים: משפחות יכולות להיות חד הוריות, או בעלות הורים מאותו מין, בעלות הורים שאינם נשואים אלא עשו הסכם להבאת ילד משותף לעולם והורות משותפת. נישואים כפי שהכרנו אותם בעבר, שהיו טקס דתי לחלוטין, שינו את פניהם ונפתחו לקשת של אפשרויות: נישואים אזרחיים, ידועים בציבור, חיים ללא כותרת אך תחת הסכם כזה או אחר, נישואים במשפחות להטב"יות. בעבר המרחק הפיזי בין אנשים והמגבלה הטכנולוגית ביצירת קשר [ שיחות טלפון בזק למי שזוכר ] גרמו לכך שכאשר זוג נכנסו למערכת יחסים הם היו רציניים זה כלפי זו והשקיעו בבני הזוג את עצמם. לא הייתה האפשרות להיכנס לאינטרנט, לפייסבוק ולאתרי היכרויות ובלחיצת כפתור לפלרטט או להכיר בני או בנות זוג אקראיים, חדשים, חלופיים. הקפיצה הטכנולוגית של העשרים שנים האחרונות יצרה למעשה שפע ומגוון אינסופי של הזדמנויות וזמינות להיכרויות קלות ללא מטרה רצינית והשפע הזה יצר שתי תופעות: בדידות איומה, וחוסר רצון להיכנס למערכת זוגית רצינית לתקופה ארוכה בגלל החשש להחמיץ משהו טוב יותר 'בחוץ'. עלייה בהיקף הגירושים: גם כמות הגירושין עקב בגידות עלתה בצורה משמעותית, ודומה כי בגידות הן מגיפה קשה שלא פוסחת כמעט על אף בית. היכולת הטכנולוגית להביא ילדים בהפריה חוץ גופית ו/או אימוץ ו/או פונדקאות, אפשרו הקמת חיי משפחה ללא הפורמט הרגיל של משפחה שהכרנו וכך לצד הברכה שהטכנולוגיה והמדע אפשרו, ובמובן מסויים הקדימה שהם הביאו עימם, הרי שיסודות התרבות והחברה שלנו- התא המשפחתי, נפגעו בצורה משמעותית ומשכך, החברה שלנו נפגעה בצורה קשה ומכאן, שאולי הקדמה הזו הביאה בשורה של נסיגה ביותר ממובן אחד. ​ עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, עוסקת משנת 2009 בגישור זוגי ומשפחתי ובניהול תיקי גירושין ובכל הסוגיות המשפטיות העולות ונובעות מקשרים זוגיים וניתוק מערכות זוגיות. מניסיון רב מאוד בתחום ניתן להעיד על עלייה משמעותית ותלולה בשיעור המתגרשים, לצד עלייה בשיעור הזוגות שבוחרים להתמסד בזוגיות אלטרנטיבית כמו נישואים אזרחיים, ידצ"ים ונישואים להטב"ים. משרדנו יודע לתת מענה מקצועי ומדוייק לכל צורך העולה כתוצאה ממיסוד הקשר בהסכמים וכלה בפירוק הקשר החל מהרמה הכלכלית עובר לרמה הרגשית וכלה בתפעול המשפטי של פירוק הקשר. ככל שמורכבות חיי הזוגיות והמשפחה עולה, כך עולה המורכבות בניהול חיי המשפחה: גברים ונשים רבים זקוקים להכוונה, הדרכה וייעוץ בניהול חיי הזוגיות, בפתרון משברים בזוגיות ובהתנהלות בשעת סכסוך: משרד עו"ד שירלי אלמוג לענייני משפחה וגירושין מספק שירותי גישור וייעוץ זוגי ומשפחתי, על מנת לסייע לפונים בניהול המשבר מתוך רצון ומסוגלות להיטיב את המצב ולאפשר הידברות פתוחה והגעה לפתרונות טובים שיאפשרו לבני הזוג לשקם ולבנות נכון את הקשר. לסיכום: לעיתים אין מנוס אלא להכיר בכך שלקשר אין עתיד והזוגיות נגמרה, ובמקרים אלו משרד עו"ד שירלי אלמוג לענייני משפחה וגירושין מציע שני מסלולים: מסלול אחד הוא "דרך המלך"- גישור לגירושין: סיום היחסים בצורה הדדית ומכבדת, על ידי הסכם פרידה/גירושים ומתוך כבוד הדדי והשארת הדרך סלולה להמשך קיום התא המשפחתי רק בפורמט אחר, לא תחת קורת גג אחת. דרך זו היא תמיד עדיפה בהיותה דרך של שלום ומתוך ראיית העתיד והבנה שכאשר יש ילדים משותפים, התא המשפחתי לעולם יישאר תא משפחתי ולכן עדיף לבחור בהתנהגות בוגרת ואצילית ולהניח את האיבה והסכסוך בצד, לטובת אפשור קיום הקשר המשפחתי במנותק מהקשר הזוגי שנגמר. המסלול השני הוא "דרך המשפט": זו האלטרנטיבה הרגילה והשגורה, ניהול הליך משפטי. זה מייצג את רוב רובם של המתגרשים, בעיקר כאשר אחד מן הצדדים רוצה להתגרש והשני לא. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מנהל תיקי גירושין והתרת נישואים בשגרה, ומייצג בכל הערכאות בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים. ניהול תיקי משפחה וגירושין אינו עניין של מה בכך: כמספר המשפחות המתפרקות, כך מספר ה'סיפורים' ופסקי הדין. למרות שלכאורה גירושים הם גירושים, ואכן בכל סיפור גירושים יש אותן תחנות: טקס הגירושים, חלוקת רכוש, פירוק שיתוף בבית, משמורת והסדרי ראייה ומזונות ילדים, הרי שלצד זה כל כותרת כזו נושאת בחובה עולם ומלואו של רגשות, כאבים, כעסים וסיפור אישי שנבנה מחיי בני הזוג ומאפיין רק אותו ולכן, אין תיק גירושים אחד שדומה לתיק אחר והתוצאות המשפטיות בכל תיק אינן זהות. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג מנהל תיקים מורכבים של פרידה וגירושים שנים רבות ונחשף למאות ואלפי סיפורים אישיים ומורכבויות דקות ועדינות המצריכות ידע רב בתחומים משפטיים אזרחיים כמו דיני פשיטת רגל והוצל"פ, דיני מקרקעין, דיני מיסוי מקרקעין, דיני נזיקין, דיני חוזים ועוד, בהיותם תחומים משיקים לפירוק הבית והמערכת הזוגית. בכל תיק גירושים יש ממשקים לתחומי ידע אלו ובאשר הידע מצוי בידי עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג המנהלת את התיק, הרי שהראייה המשפטית רחבה יותר, גבוהה יותר ועמוקה יותר ומכאן, היכולת לבנות את התיק מדוייק יותר מבחינה אסטרטגית גדולה יותר. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג הינו משרד בוטיק אשר מייחד את עיקר פעילותו לעיסוק בענייני משפחה על קשת גווניהם, מתוך מקום של שליחות ורצון להביא את השירות הכירורגי המשפטי המקצועי המדוייק והנכון ביותר ללקוחותינו: ההתמקצעות המשפטית בתחומי ידע רבים ומגוונים לצד מיקוד מקצועי מכוון בדיני המשפחה והגירושין מאפשר לנו לתת לכם את השירות המשפטי המעולה לו אתם ראויים, מתוך תחושת שליחות החוברת לידע רב, רצון גדול, מסוגלות ונכונות ללוות אתכם ברגעים הקשים שלכם, להיות לכם לעזר ולכוון אתכם בסערת הפרידה וכל זאת מבלי לגרוע מהשירות המשפטי המעולה והמקצועי שניתן לכם, בדיוק כפי שמגיע לכם! ​ אנחנו כאן בשבילכם, אתם לא לבד! ​ בכל שאלה בענייני משפחה וגירושין, הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד שירלי אלמוג ללא דיחוי נוסף לתיאום פגישה מיידית. ​ משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: להרחבה על הליכים בבית משפט לענייני משפחה: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

זוהי תביעה שתכליתה להכריז על אדם מסוים שהוא אבי הילד. תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת על ידי האמא כבר במהלך ההיריון, או לאחר הלידה בכל שלב. התביעה יכולה להיות מוגשת על ידי האב, ו/או על ידי שני הצדדים גם יחד. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מייצג בתביעות אבהות בבתי משפט לענייני משפחה וכן בבתי הדין הרבניים. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מתמחה בהגשת תביעות אבהות וניהול הליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, כפי שמגיע לך! להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: במה בעצם מדובר? זוהי תביעה לקבלת הכרה רשמית ממסדית שהאב הוא אבי התינוק. לאחר קבלת התביעה ומתן פס"ד שקובע כי האב הוא אכן האב, הרי שהשלב הבא הוא רישום פורמאלי במשרד הפנים של הקטין בת.ז של האב ושל האב בת.ז של הקטין. הכרה באבהות אינה קשורה לקשר זוגי בין האב לאם, ולא בנישואים ביניהם- לא בעבר ולא בהווה. הורות היא מנותקת מזוגיות. מתי אמא תובעת? בנסיבות בהן היא אינה נשואה לאב, והאב מתכחש לאבהותו או מטיל ספק באבהותו. התביעה להכרה באבהות יכולה להיות מוגשת כבר במהלך ההיריון, ובמידה שהאם חוששת שהאב ינסה לעזוב את הארץ כדי להשתמט מהתביעה ומהאבהות, ניתן להגיש בקשה לסעד של איסור יציאה מן הארץ כנגד האב עד בירור העניין. התביעה להכרה באבהות יכולה להיות מוגשת בכל עת לאחר הלידה. אם האב יכיר באבהותו לאחר הלידה ועד לפני מלאת לילד גיל שנה, ההורים יכולים ללכת למשרד הפנים ולרשום את האב בת.ז כאבי הקטין ללא צורך בהליך משפטי. אך אם האב עומד על טענתו כי אינו האב או אינו בטוח באבהותו, הרי שאין מנוס מניהול הליך משפטי של תביעת אבהות. מתי האב תובע? האב יכול להגיש תביעה להכרה באבהותו בכל עת: במהלך ההריון או לאחריו. אם האם תסרב להכיר באבהותו או תכחיש את אבהותו והוא יעמוד על טענתו, הרי שבמהלך תקופת ההיריון לא ניתן לעשות הרבה, ולאחר הלידה ביהמ"ש יאפשר ביצוע בדיקת רקמות. איך מתבצעת בדיקת רקמות? בישראל הבדיקה נערכת בצו בית משפט ורק תוצאות בדיקה כזו תהיה קבילה כראיה משפטית, לא תהיה קבילה תוצאת בדיקה שנערכה במעבדה בחו"ל או באופן עצמאי. רק תוצאות בדיקה שנערכה בבית חולים בישראל, במעבדה המוסמכת לביצוע בדיקת רקמות לצורך בדיקת אבהות. ​ האב האם והילד יהיו נוכחים בו זמנית בבדיקה, הם יעברו תהליך זיהוי קפדני גם באמצעות ת.ז וגם על ידי צילום בהתאם לנהלים ולתקנות וזאת בכדי למנוע 'זיוף' בבדיקה. הבדיקה עצמה אינה כואבת ואינה פולשנית: מדובר לרוב בדגימת תאים אפיתלים מהחלק הפנימי של הלחי, דגימת רוק ולפעמים דגימת שיער מחלקים חיצוניים של הגוף: בכל מקרה אין כאב ואין פלישה לגוף בבדיקה. מאחר שמדובר בבדיקה שאינה פולשנית, היא מתבצעת גם בילודים. מה קורה במצב בו האם מגישה תביעה והאב לא מתייצב לדיון בתביעת אבהות או מסרב לתת בדיקת DNA? ביהמ"ש לא ייתן פס"ד שהאיש הוא האב בהיעדרו מכיוון שלפסק דין כזה יש משמעות כלפי כל העולם וגם זכויות בהורשה. במקרה בו האב בוחר לא להגיע לדיון, ביהמ"ש יקבע דיון הוכחות ובו יאפשר לתובעת להוכיח ולשכנע את ביהמ"ש בראיות, כדי שביהמ"ש ישתכנע שהנתבע הוא האב וייתן פס"ד הצהרתי. לא תיערך בדיקה גנטית מבלי שהאב ייתן הסכמתו בכתב לבדיקה. לכן תינתן לאישה אפשרות לשכנע את ביהמ"ש באבהות על ידי ראיות. לביהמ"ש יש סמכות לתת סנקציות כנגד הורה המסרב לקיים בדיקת רקמות החל מקנס ועובר למאסר ואיסור יציאה מהארץ. מתי ביהמ"ש לא יורה על בדיקת רקמות? כאשר קיים חשש ממזרות, קרי שאפשר שהבדיקה תוכיח כי הילד ממזר. אם יש חשש כזה לא יינתן צו לבדיקת רקמות כי טובתו של הילד קודמת ולא משנה אם התובע להכרה באבהות הוא האב או האם, מה שקובע זו טובת הילד. אם האם הייתה נשואה לאחר 300 יום לפני הלידה, לא יירשם שם הנתבע כאב אלא לפי צו של בית משפט ובהתאם לתוצאות בדיקת הרקמות. **רק אם יש חשש של פגיעה בחיי אדם, סכנה לחיי אדם או נכות חמורה לאדם- בתי המשפט יכולים לשקול אם לתת צו לבדיקת אבהות אף כשמתקיים חשש לממזרות. מהי ממזרות? ילד שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה. ילד שנולד מיחסים כתוצאה מגילוי עריות. מהי המשמעות של ילד ממזר? "לא יבוא בקהל ישראל" לפי ההלכה: כלומר לא יוכל להתחתן בנישואים יהודיים כדת משה וישראל, ויוכל להתחתן רק עם ממזרה או גיורת. בדת היהודית ממזרות היא עול וכתם קשה ולכן אם קיים חשש לממזרות בילד, ביהמ"ש לא ייתן צו לבדיקת אבהות. כאשר מוגשת תביעה להכרה באבהות ויש חשש בבתי המשפט כי תוצאות הבדיקה עלולות להטיל כתם ממזרות בילד, בית המשפט יפנה לבית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעת על חשש זה. ​ בשביל מה צריך תביעת אבהות? קביעת אבהות מקנה לאב אפוטרופסות טבעית לילד. כדי לקבוע כדין את זהות האב: כך למשל תימנע אפשרות בעתיד שבני זוג שיש להם רק אימהות בת.ז ואין להם אבות, אם בפועל הם מאותו אב שלא נרשם כאב, יהפכו לזוג חו"ח ויחטאו בגילוי עריות לא עלינו. בנוסף, בתי המשפט מחייבים גבר בתשלום מזונות גם כאשר הוא רק אומר שהוא האב אך עדיין לא נרשם ככזה כי הילד כבר מעל גיל שנה ועדיין לא עשו בדיקת רקמות: כאשר אין לאב רישום בת.ז של הילד, הרי שלא יוכל לקבל זיכוי במס על תשלום המזונות למרות שהוא משלם אותם. גם על מנת להסדיר זמני שהות של הקטין אצל האב במצב בו האם מתנגדת לאפשר הסדרי ראייה וביקור, קביעת האבהות מקנה לאב זכות להסדרי שהות וראיה. ענייני הורשה: קביעת אבהות מאפשרת לקבוע את זכאות הילד לרשת את האב. ענייני בריאות: בירור מחלות גנטיות, נשאות של מחלות והתאמה להשתלות וכיו"ב. לסיכום: תביעת אבהות הינה הכרחית במקרה שהאב לא נרשם כאבי הילד במרשם האוכלוסין עד שמלאו לילד גיל שנה. משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בייצוג בתביעות אבהות וכן ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: להרחבה על הליכי פרידה שאינה גירושין: להרחבה על הליכים בבית משפט לענייני משפחה: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​ ​

לכל אדם זכות קנויה לחיות את חייו בשקט, מתוך תחושת בטחון וחירות, ובפרט בתוך כותלי הבית שהרי "ביתו של אדם- מבצרו". המציאות טופחת בפנינו לא אחת, כאשר אירועי אלימות והתעללות קשים נחשפים חדשות לבקרים בתקשורת ולרוב עולה המשפט "הכתובת היתה על הקיר". המשמעות היא שמישהו ידע על מה שקורה בתוך הבית אבל בחר לא להתערב. אלימות בתוך הבית היא קשה ביותר כיוון שהיא נושאת בחובה רגשות מעורבים: פחד, בושה, חוסר רצון להיחשף, ותחושה של "אני לא יכולה לפנות למשטרה, זו בגידה, הוא לא יסלח לי", לעיתים הדבר מלווה בהדחקה והכחשה כי "זה היה חד פעמי" או "לי זה לא יקרה"...לעיתים הבעל חווה התעללות ומחמת הבושה מעדיף לא לפנות לקבלת עזרה ולפעמים כשכבר הוא פונה למשטרה הוא נתקל בזלזול. משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג ילווה אתכם לכל אורך הדרך וידאג להרחיק את הגורם הפוגע מחייכם ומביתכם! להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: איכשהו לספוג אלימות ולשתוק עד יעבור זעם, הפך למדיניות נוהגת בהרבה בתים ומי שנחשף לאלימות לומד להרכין ראש ולשתוק ובכך להוות דוגמא רעה לילדים, שרואים הכל ולומדים מזה רק דברים רעים- תהיו בטוחים בזה. יש הרבה סוגי אלימות: מילולית, נפשית, פיזית, מינית, כלכלית. כולן רעות וקשות. ההבדל הוא שאת חלקן קל לראות על הגוף או בבית, וחלקן מצלקות את הנפש לנצח. אף אדם גבר או אישה לא צריך לסבול אלימות כלפיו משום סוג, והילדים לא צריכים לסבול אלימות כלפי עצמם ולא כלפי הוריהם. אלימות היא כמו סרטן שמתפשט ושולח גרורות, ולכן אם את.ה חווה אלימות בבית, יש לך חובה מוסרית כלפי עצמך וכלפי ילדייך לעצור זאת מיידית. ​ מה נחשב כאלימות במשפחה לצורך הוצאת צו הגנה? אירועי אלימות פיזית [דחיפה, יריקה, סטירה] אלימות מילולית קשה, צרחות איומים קללות התעללות נפשית שבירת חפצים בבית עבירות מין כליאה בבית חשש לפגיעה פיזית או מינית ​ האם ניתן לקבל צו הגנה גם בהיעדר אלימות פיזית? כן. בכל מקרה בו יש בסיס להאמין כי האדם המורחק עלול לפגוע או מהווה סכנה ממשית לבן המשפחה או כשהתנהגותו אינה מאפשרת ניהול סביר של החיים בבית. מי יכול לבקש את צו ההגנה? הנפגעים עצמם בני משפחה כמפורט בחוק נציג היועמ"ש תובע משטרתי עו"ס אם קטין הוא מקור הבעיה בבית? אלים, מאיים, שובר? לבית המשפט לענייני משפחה מסורה סמכות בלעדית [או לבית דין רבני שכבר דן בתיק אחר בעניין הקטין בהתאם לסמכותו] להוציא צו הגנה נגד קטין. כמובן שיתנהל הליך משפטי והצו לא יינתן מבלי שלקטין ניתנה זכות להביע עמדה ורק לאחר שיינתן תסקיר עו"ס וכמובן שיימצא סידור מגורים לקטין במקום אחר. לסיכום: אם את.ה חווה הטרדה לך או לילדייך, אם את.ה מאויימ.ת, או שפוגעים בך או בילדייך, אם אין לך שקט נפשי בבית וגם כשהמטריד.ה לא גר איתך הוא לא מרפה וממשיך להטריד, אל תהססו! צרו קשר מיד! משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג יייצג אותך בתביעות לצווי הגנה והרחקה ויגיש את הבקשה עבורך להרחקה, הגנה וסנקציות נגד הפוגע.ת. במקרים של אלימות פיזית או חשש לאלימות יינתן לרוב צו הגנה במעמד צד אחד, ואז ייקבע דיון בהקדם האפשרי, עד שבוע ממתן הצו, במעמד שני הצדדים. במקרים של אלימות או התעללות נפשית או הפרעה לניהול אורח חיים שלו בבית, הרחקת המתעלל לא תיעשה במעמד צד אחד, אלא ייקבע דיון במעמד שני הצדדים. צו הגנה יכול להכיל גם צו למניעת הטרדה מאיימת. הפרת הצו היא עבירה פלילית שיכולה להביא למעצרו של המפר והגשת כתב אישום פלילי נגדו. ​ משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מתמחה בניהול תיקי משפחה וגירושין והליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, והכל תחת חיסיון מלא ופעולה נחושה ובלתי מתפשרת לקידום האינטרס שלך והגנה עליכם מפני אלימות בכל צורותיה, כפי שמגיע לך! בכל שאלה בענייני משפחה וגירושין, הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד שירלי אלמוג ללא דיחוי נוסף לתיאום פגישה מיידית. ​ להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: להרחבה על הליכים בבית משפט למשפחה: ​ הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​

חסיון הוא איסור פרסום שקבוע בחוק. יש חוקים שונים שמטילים סוגים שונים של חסיונות, ולכל סוג של חסיון יש מגבלות וכללים משלו. במאמר זה ניגע בחסיונות שרלוונטיים להליכים בבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: מהו חסיון? חסיון היא איסור פרסום. כל ההליכים וכל הדיונים שמתנהלים בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים וכן בהליכי הגישור הקשורים בדיני גירושין, הם חסויים והמשמעות היא שאסור לפרסם אותם, אסור לפרסם פרטים על מהלך הדיונים ולחשוף מסמכים הקשורים בכך, אלא ברשות בכתב של בית המשפט או בית הדין. אסור גם לפרסם שמו של קטין או כל פרט שיכול לגרום לזיהויו או לרמוז מי הוא ומה זהותו אם הוא חלק מהליך משפטי, ו/או אם הוא חלילה עבר ניסיון התאבדות, אם הוא קרוב משפחה של אדם שהואשם בעבירה או שחיתות מידות והכתם עלול לדבוק בקטין, אם הקטין עבר התעללות, עבירת מין או עבירת אלימות או אם הקטין סובל מבעיות פסיכיאטריות. כל פרסום פרט שקשור בקטין שאחד מהאלמנטים הנ"ל רלוונטי לגביו לא יפורסם ללא אישור בית המשפט. כלל פומביות הדיון אל מול חסיון הליכים באופן שגור וטבעי הליכים משפטיים מתנהלים בדלתיים פתוחות, וכל מי שמעוניין לשמוע דיונים מוזמן ללכת לבתי המשפט ולהיכנס בשקט לאולם הדיונים, לכבות טלפון ולהקשיב למשפטים. פסקי הדין מפורסמים, וניתן למצוא גם פרוטוקולים לעיון- כל זה נובע מכלל פומביות הדיון: הנגשת המשפט לכלל האוכלוסיה, כי משפט אינו סוד. נהפוך הוא, זה מעניין, ניתן ללמוד מכך הרבה ופסקי הדין חשובים מאוד כדי ללמוד מהם ולהקיש מהם. אולם, בתחום של דיני משפחה וגירושין, חל כלל החיסיון. בגלל הרגישות הגדולה של קדושת המשפחה, בגלל העדינות והשבירות של אנשים בתוך מערכות יחסים, בגלל הפגיעות הרבה הנובעת מהיחשפות רגשית, מנטאלית וגילוי סודות ודברים פחות נעימים- הרי שהדיונים בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים הינם חסויים. המשמעות היא שהדיונים נערכים בדלתיים סגורות- איש פרט לבני הזוג, עורכי הדין שלהם ובעלי מקצוע שמגיעים להעיד- לא יכולים להיכנס לבית המשפט בדיון. הפרוטוקולים חסויים, כל החומר הראייתי חסוי ופסק הדין יפורסם באתר נט המשפט ובאתרים משפטיים ללא השמות של הצדדים. ​ החיסיון חל גם בבתי משפט לנוער, שהם בתי משפט לענייני משפחה שדנים בתיקי נוער, וגם בדיונים פליליים של עבירות מין שבהן החיסיון נועד להגן על נפגעת העבירה. ​ חסיון פגישת מהו"ת- ישוב סכסוך בבתי המשפט ובתי הדין: לפני תחילת תהליך משפטי של הגשת תביעות לגירושין, מוגשת בקשה לישוב סכסוך כיוון שכך התקנות קובעות. הצדדים מקבלים זימון ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או ליד בית הדין הרבני לפגישת מהו"ת. כל מה שייאמר בפגישות מהו"ת ו/או בגישור שיבוא בעיקבות זאת, וכל המסמכים שייערכו בתוך תהליך הגישור- חסויים מפני בית המשפט ואינם יוצאים מדלתות יחידת הסיוע. בין אם התהליך יימשך או ייפסק, יצליח או ייכשל- זה לא עובר לבית המשפט. כל מסמך שייערך בתוך התהליך- לא יוצג בפני בית המשפט אלא אם הצדדים יסכימו עליו. דבר זה חשוב ביותר מכיוון שכדי להגיע להסכמים נכונים ומדוייקים, יש צורך לחשוף את כל המידע של בני הזוג: וחשש מדליפת מידע או שימוש לרעה במידע שנחשף על ידי הצד השני, בהכרח תביא להסתרה וחוסר פתיחות. לכן, חיסיון המידע הוא קריטי ליצירת פתיחות ושיתוף של הצדדים בתהליך ויצירת מרחב שמאפשר דיבור פתוח ואמיתי כדי להגיע לתוצאות טובות. חיסיון עו"ד לקוח כל מה שנאמר בין עוה"ד ללקוחות הוא חסוי. כל מסמך שנחשף ביניהם, הוא חסוי. כמובן שהמסמכים והמידע ישמשו את עוה"ד כדי לייצג את האינטרס של הלקוח בבתי המשפט ובהליכים לבר-משפטיים כמו גישור, פישור, בוררות והסכמים שהרי לשם כך הלקוח לכתחילה שוכר עו"ד, ואולם המידע המועבר מהלקוח לעוה"ד חסוי מפני צדדים שלישיים כמו משטרה, רווחה, הצד השני למשפט וכיו"ב. עוה"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג מחוייבת לפעול בכל מאודה לשמירה וקידום האינטרס של הלקוחות שלה ובכלל זה שמירה על פרטיות חייו. החיסיון הוא של הלקוחות ונועד להגן על פרטיות הלקוחות. אם הלקוח בוחר בעצמו לחשוף פרטים אישיים שלו, לחשוף את ההליך המשפטי או מסמכים אישיים שלו- זה בסדר, כי זה שלו. החיסיון מגביל את ידי עוה"ד מלחשוף או להשתמש בנתונים של הלקוח באופן שיזיק ללקוח ויפגע בו או בפרטיותו. ​ חיסיון זה חל ומחייב גם את עובדי משרד עוה"ד: מזכירה, מתמחה, עו"ד אחרים וכיו"ב. ​ לסיכום: משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושין שירלי אלמוג, מתמחה בניהול תיקי משפחה וגירושין והליכים סבוכים ומורכבים הקשורים בכך, בעדינות ורגישות לצד מקצועיות ומקצוענות חסרת פשרות, והכל תחת חיסיון מלא ופעולה נחושה ובלתי מתפשרת לקידום האינטרס שלך כפי שמגיע לך! בכל שאלה בענייני משפחה וגירושין, הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד שירלי אלמוג ללא דיחוי נוסף לתיאום פגישה מיידית. ​ ​משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: להרחבה על תהליכים בבית משפט לענייני משפחה: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​

חובתו של אב לפרנס את ילדיו ולשלם את מזונותיהם [בכפוף לסייגים של הלכת 919] ידועה לכל ותשלום המזונות מהווה רכיב עיקרי בתיקי גירושין ואולם מנגד יש לאב זכות וחובה לראות את ילדיו ולגדלם באופן סדיר. ואולם, פעמים רבות במסגרת הליך הגירושים, ילדים נוקטים עמדה ומזדהים עם אחד מההורים, וכפועל יוצא מתנכרים להורה השני ומסרבים להיות בקשר עימו. סיטואציה כזו הינה רווחת יותר ממה שמקובל לחשוב וכמעט שברבע מהתיקים במשרדנו, נמצא סיטואציות של התנכרות של ילד להורה שעזב את הבית, לרוב זה האב אך לעיתים האם היא זו שעוזבת. תופעה זו מוכרת ורווחת בצורתה ההפוכה כניכור הורי, אך מאמר זה יעסוק בסיטואציה בה הילד הוא המתנכר להורה ולא להיפך. לשם הגשת תביעה להכרזה על ילד כמרדן יש לפנות לעו"ד לענייני גירושין המתמחה בתיקי גירושין שירלי אלמוג שכן הם תיקים בעלי רמת רגישות גבוהה הן בפן הרגשי-משפחתי והן בהתנהלות המשפטית ולכן הם בעלי אופי מורכב לתפעול. להאזנה של המאמר המוקלט: מה זה ילד מרדן? ילד מרדן או ילדה מרדנית הם ילדים שאינם נוהגים באחד מהוריהם בכבוד, באופן קיצוני מובהק ואף מביש. אלו ילדים שמסרבים להיות בקשר עם ההורה, או שמסכימים לקשר רק אם הם "סוחטים" משהו מההורה החפץ בקשר עימם, בתמורה למפגש או שיחה: ילדים אלו בדרך כלל מופעלים על ידי ההורה שאצלו הם חיים בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, והם 'מורעלים' כנגד ההורה שעזב את הבית או את הקשר או שהביע רצון להתגרש או שכבר החל חיים נפרדים. ילדים אלו מסרבים ללכת להורה, להיפגש עימו, ללון אצלו ולעיתים גם נמנעים מלשוחח עימו בטלפון. מה ניתן לעשות בסיטואציה כזו? בגדול, כשילד נמנע מקשר עם ההורה, מן הראוי לפנות לעו"ד לענייני גירושין שירלי אלמוג, לשם הגשת תביעה לביטול/הקטנת מזונות של ילד מרדן. חשוב לציין שבתי המשפט אינם ממהרים לבטל את המזונות של הילד המרדן מתוך חשש שביטול המזונות עלול לסכל את חידוש הקשר בין הילד להורה, וכן מתוך חשש שקיומו הסביר של הילד יפגע עקב מחסור כלכלי בביטול המזונות. ואולם עצם הגשת התביעה יש בה כדי לטלטל את הילד ואת ההורה המסית ולגרום להם לשנות גישה לעיתים. ובכל מצב, ביהמ"ש אשר לא ממהר לבטל את המזונות לחלוטין, אך יווכח כי הילד המורד אכן מורד- יכול להקטין את המזונות אך גם לקנוס או להטיל סנקציות קשות כנגד ההורה המסית, ויש חלופות משפטיות אחרות שניתן לשקול כגון הגשת תביעה נזיקית כנגד ההורה המסית, למנות אפוטרופוס לדין לילד המרדן ולפעול בעיקר כנגד ההורה המסית. יש משמעות לגיל של הילד המרדן? ככל שהילד המרדן צעיר מגיל 12 הפסיקה לא תמהר לבטל את מזונותיו. אך ככל שהילד המרדן מעל גיל 12 וביהמ"ש יתרשם כי מדובר בילד המבין עניין ומבין את השלכות התנהגותו, ביהמ"ש ייטה להחמיר. באחד המקרים הללו ציינה השופטת כי אב איננו כספומט וכי ילדים בגילאי 14-15 שמסרבים לקשר עם האב אינם יכולים לצפות לרווחה כלכלית ממנו. ביהמ"ש יבטל את המזונות לילד מרדן במקרי קיצון ורק לאחר שוידא שהסרבנות של הילד לקשר עם האב נובעת מרצונו של הילד, ולא מהסתה של האם או אשמת האב לניכור. ביהמ"ש יעשה כל שביכולתו לאפשר תיווך וסיוע לחידוש הקשר בין הילד המרדן לאב/לאם באמצעות עו"ס, פסיכולוגים וכיו"ב כי התכלית היא כן לאפשר קשר בריא בין הילדים להורה שעזב. לסיכום: אם אתם משלמים מזונות ונתקלים בהתנגדות קבועה ורציפה של הילד לקשר עימכם, סירוב לבוא לישון אצלכם או להיפגש איתכם, להיות אתכם בחגים או לקיים הסדרי שהות אצלכם- על בסיס קבוע, ומנגד הסכמה להיפגש איתכם רק אם תיכנעו לסחיטה כספית או אחרת, אולי זה המקום לשקול את ההליך לתביעת הקטנת או ביטול מזונות בעילת ילד מרדן. להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

בשנת 2017 ביהמ"ש העליון הוציא פסק דין תקדימי תחת ידיו בתיק 919/15 ששינה את המצב הנוהג במדינה [בערכאות האזרחיות זה מורגש יותר מאשר בבתי הדין הרבניים]: עיקרי פסק הדין בגדול קובעים כי בתי המשפט ייקחו בחשבון בעת שהם פוסקים את גובה המזונות לקטינים, את כלל המשאבים שעומדים לרשות כל הורה ולא רק את ההכנסות מעבודה. הכוונה היא להכנסות מעבודה כמובן אבל גם להכנסות פירותיות משכר דירה למשל, או ממקורות אחרים, יכולות השתכרות של ההורים לעומת השתכרות בפועל- וזאת מפני שבהרבה מקרים אחד ההורים שמתכונן לגירושין, מפחית מספר חודשים לפני הגירושים את הכנסתו או היקף עבודתו בכדי להציג בפני ביהמ"ש תמונה שונה לגבי השתכרותו ולפיכך בתי המשפט בוחנים את יכולת ההשתכרות ולא רק את ההשתכרות בפועל. להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: ​בפס"ד נקבע כי מזונות לקטין שגילו בין 6-15 [שנקראים מזונות מדין צדקה] יחולקו בין ההורים שווה בשווה או באופן אחר בהתאם ליכולותיהם הכלכליות ובהתאם לחלוקת המשמורת ביניהם בפועל, ואולם בנקודה זו חשוב לשים לב שלכל משפחה יש את הנסיבות האישיות שלה ולכן התוצאות משתנות מתיק לתיק. רוח הדברים היא שבתי המשפט בחרו לנטרל את המגדר מתביעת המזונות, ולא לפסוק באופן אוטומטי חיוב מזונות לאב [מכוח הדין האישי-הלכתי], אלא לבחון את היכולות של ההורים ואת צורכי הילדים וכל זאת בשים לב לחלוקת נטל גידול הילדים בפועל וזמני השהות בפועל של הילדים בין בתי ההורים ובהתאם לכך לפסוק מזונות. מהי המשמעות של ההלכה? המשמעות בפועל היא שבבתי המשפט לענייני משפחה המזונות הנפסקים לעיתים נמוכים יותר מאלו שנפסקים בבתי הדין הרבניים, ולעיתים אין חיוב במזונות לאב. בתי הדין הרבניים אינם כפופים להלכות של בתי המשפט לענייני משפחה היות שהם יכולים לפסוק לפי ההלכה, ולכן פסקי דין רבים מבתי הדין הרבניים מציגים תוצאה בה מזונות הילדים שנפסקו גבוהים יותר מאלו שנפסקים בבתי משפט למשפחה. מה עוד חידשה ההלכה? עוד חידוש משמעותי בהלכת 919 הוא שכאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, במצב שבו הכנסות ההורים דומות או שוות, והמשמורת מתחלקת בין ההורים שווה בשווה או כמעט שווה בשווה, כל הורה יישא במזונות הילדים בעת שהילדים שוהים אצלו: כאשר הילדים שוהים יותר אצל הורה אחד ופחות אצל השני אך עדיין פחות או יותר משמורת משותפת, בתי המשפט יערכו תחשיב מאזן וייפסקו מזונות אולם מוקטנים ממה שהיה נוהג לפני הלכת 919. האם ההלכה מחייבת? בהלכת 919 קבע בית המשפט העליון כי לכל שופט יש שיקול דעת נרחב לפעול לפי נסיבות אישיות של כל מקרה לגופו ועל כן ההלכה לא מיושמת באופן אחיד, חד משמעי וגורף. יש שופטים שאינם מיישמים את עיקרי ההלכה כלל, ויש כאלו שנעזרים בה אך לא מיישמים אותה באופן מלא: ההלכה מתייחסת לילדים בין גילאי 6- 15 ואולם יש שופטים שמותחים את גבולות הגזרה של גילאים אלו מתחת לגיל 6 ומעל גיל 15, ובתי הדין הרבניים למשל, לא אימצו הלכה זו כלל ואינם מחוייבים לכך. הלכת 919 הציעה חלופות יצירתיות לניהול העניינים הכספיים הכרוכים בהוצאות הילדים, גם במקרה בו נפסק שלא יהיה תשלום מזונות מהורה אחד למישנהו. כך למשל, ההלכה מציעה פורמט של "הורה מרכז" כלומר אחד מההורים יהיה אחראי לרכז תחת ידיו את כל ההוצאות של הילדים שאינן תלויות שהות/מגורים כגון ביגוד, חוגים- זה בד"כ ההורה שאנו מגדירים כ"משמורן עיקרי" או מי שבעת הנישואים היה המטפל העיקרי בילדים. מהן הוצאות שאינן תלויות שהות? אלו הוצאות שההורים יחלקו בהן חצי חצי או לפי יחס אחר, שביהמ"ש ייקבע, גם כאשר נפסק שלא יהיו תשלומי מזונות בגין הוצאות עיקריות. למשל: ביגוד, הנעלה, הוצאות חינוך ושיעורים פרטיים, הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות בסל החינוך, טלפון נייד, קייטנות וחוגים, הוצאות על פעילות תרבות ומתנות וכו". האם הלכת 919 מאפשרת לפתוח פסקי דין מהעבר בהם נפסקו מזונות? ​ בגדול, לא. הלכת 919/15 אינה משמשת "שינוי נסיבות" המהווה תנאי מוקדם לדיון מחדש בסכום המזונות, שכן תוצאה זו תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון. רק אם- יוכח שינוי נסיבות בחיי האדם שבגללו כן ניתן לפתוח את הדיון במזונות, רק אז יהיה ניתן להשתמש בהלכת 919 על מנת לפסוק בתביעה החדשה. לסיכום: כל מקרה נבחן לגופו, ואין להקיש מנסיבות תיק אחד לתיק אחר. אם הוגשה נגדך תביעת מזונות או אם ברצונך להגיש תביעת מזונות, מן הראוי לעשות זאת בצורה הנכונה ביותר, כזו שתבחן את מכלול הנסיבות האישיות ותדע להציגן בצורה הנכונה והמדוייקת ביותר עבורך, כדי שתוצאות פסק הדין אשר יכריעו את מסלול חייך לשנים הבאות, יהיו הטובות ביותר האפשריות בתיק. משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​

כאשר מדובר על מזונות ילדים, יש הבחנה בין שני מושגים: "צרכים הכרחיים" ו"מזונות מדין צדקה". "צרכים הכרחיים" זה שם קוד לסכום מזונות מינימאלי שעל האב לשלם לאם למזונות קטין עד גיל 6 [או יותר, תלוי נסיבות]. בפסיקה המילים "צרכים הכרחיים" מתכוונת להוצאות מינימאליות שחייבים אותם למילוי הצרכים הכי בסיסיים של הקטינים, לעיתים הפסיקה מכנה את הצרכים הבסיסיים כ"מזונות מינימאליים". משרד עו"ד לגירושין שירלי אלמוג מתמחה בניהול תיקי מזונות בהתאם לחידושי הפסיקה העדכנית ותוך מתן תשומת לב לפרטים הקטנים המרכיבים כל מקרה לגופו. להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: מה המשמעות של מזונות מינימאליים? המשמעות היא שבין אם מדובר במשפחה עשירה או ענייה, הצרכים הבסיסיים זהים לכל ילד, כמו למשל: אוכל ביגוד הנעלה מגורים הוצאות המגורים חינוך- מעון, פעוטון, גן, בתי ספר, תיכון ביטוח בריאות בסיסי בקופ"ח. בהוצאות אלו האב חייב לשאת באופן מלא ולבדו, עד שהקטינ.ה מגיע.ה לגיל - 6 בפסיקה עד גיל 6 הילדים נקראים "קטיני קטינים". מהו הסכום המינימאלי למזונות מינימאליים? האמת היא שאין אחידות בפסיקה לעניין זה, זה מאוד תלוי כמה ילדים יש לזוג, כמה ההורים מרוויחים, מה היכולות של האב וכיו"ב וכמובן המשמורת. בגדול ובאופן גס מאוד ניתן לומר שבין 1250 ל 1500 - לילד אחד לחודש, לפני הוצאות חינוך [שמעבר לחינוך בסיסי ] ומדור ואחזקת מדור- זה מה שנפסק לרוב ואולם- כל מקרה לגופו ותלוי במעמד הסוציואקונומי המשפחתי. ככל שיש יותר ילדים, סכום המזונות לילד יפחת. כשהמשמורת משותפת, בתי המשפט אינם מבחינים בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה ויש שופטים הסבורים כי במקרים אלו ההוצאות לילד השוהה בשתי בתי הוריו אינן עולות על 2250 ₪ לחודש בשני הבתים גם יחד. לסיכום: עד הלכת 919 היה מקובל להפריד בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה, ואולם מהלכת 919 יש שופטים שאינם מבצעים את ההבחנה הזו עוד. בכל מקרה חשוב להבין שאין אחידות בפסיקה, והדברים האמורים כאן הינם לידע כללי, בפועל- כל מקרה לגופו, לכל מקרה נסיבותיו האישיות ותנאיו הפרטיים ולכן כל פסק דין שונה מרעהו. להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית משפט למשפחה: להרחבה על הליכים בבית דין רבני: משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

תביעת מזונות קטינים מקורה בדין האישי החל על האדם הנתבע ובמקרה של יהודים הרי שמקור הדין האישי הוא במשפט העיברי, קרי בהלכה היהודית, הקובעת כי אב חייב לשלם את מזונות ילדיו הקטינים ואולם, האחריות הורחבה בפסיקה הישראלית בשנים האחרונות, כלפי אימהות שבנסיבות מסויימות ישלמו את מזונות הקטינים לאב ו/או שבמצבים מסויימים ייתכן שכלל לא תהיה חובה לשלם מזונות היות שההורים נושאים בנטל גידול הילדים באופן שיוויוני. לשם הגשת תביעה למזונות קטינים יש לפנות למשרד עו"ד לענייני גירושין שירלי אלמוג המתמחה בתיקים אלו בין יתר תיקי הגרושים, שכן הם בעלי אופי מורכב לתפעול. להאזנה למאמר המוקלט היכנסו: במה בעצם מדובר? עד לפני מספר שנים המצב הנוהג בפסיקה היה שקיימת "חזקת הגיל הרך"- לפיה ילדים עד גיל 6 באופן אוטומטי גרים עם אימם תחת משמורתה, והאב חייב לשלם להם מזונות: המצב הזה היה אוטומטי, לא פתוח לדיון אלא במצבים חריגים בלבד. כאמור חובת האב לזון ולשלם מזונות ילדיו הקטינים קבועה בהלכה היהודית, והיא אבסולוטית עד הגיע הקטין לגיל .6 מגיל 6 עד גיל 15 האב עדיין חב במזונות מכוח "דיני הצדקה" אך לפי יכולתו ולא באופן אבסולוטי וגם האם נושאת בנטל מזונות הילדים בגילאים אלו. מבחינה משפטית החיוב במזונות הוא עד גיל 18 או עד סיום י"ב באופן מלא מגיל זה עד תום השירות הצבאי או הלאומי- החבות במזונות עומדת על 1/3 מהסכום המקורי הנושא הצמדה למדד. משרד עו"ד לענייני גירושין שירלי אלמוג, מתמחה בתחום ויודעת לאתר את הניואנסים הקטנים והמשמעותיים לצורך ניהול תיקי מזונות עדינים ומורכבים. לאחר פס"ד הידוע כהלכת 919 של ביהמ"ש העליון, יש שופטים שאינם מחייבים את האב במזונות לאחר סיום התיכון, כפוף לתנאים מסויימים ונסיבות בהן המשמורת וזמני השהות מתחלקים שווה בשווה בין שני ההורים ומבחן הכנסותיהם דומה. על ידי מי מוגשת תביעת מזונות? תביעת מזונות מוגשת על ידי האם / האב בשם הילדים הקטינים כנגד ההורה השני ואולם היא נפתחת כתביעה ליישוב סכסוך ורק עם תום הליך י"ס ניתן להגיש תביעת מזונות. ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף למזונות או בקשה ל"שמירה על מצב קיים" סמוך למועד פתיחת תיק י"ס ובכך לקבל את המזונות הזמניים מבלי להמתין במצב של מחסור או מצוקה, עד הגשת תביעת המזונות. למי יש סמכות לדון? הסמכות לדון בתביעת מזונות מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, או בהסכמת הצדדים לבית הדין הרבני ולמי שהדין האישי החל עליו אינו עיברי, אזי לבית הדין השרעי ]מוסלמים[ או בתי הדין הדרוזים או הנוצריים קיימת סמכות מקבילה לזו של בית המשפט לענייני משפחה, לדון בענייני מזונות קטינים לפי הדין האישי. לרוב, תביעת מזונות קטינים מוגשת ע"י האם כנגד האב, אך כאמור הפסיקה התקדמה בשנים האחרונות וכיום גם אב יכול לתבוע מזונות קטינים מהאם ]בבתי משפט למשפחה[, במקרים בהם המשמורת על הקטינים אצלו, או כשהמשמורת משותפת ואז יכולה להיות סיטואציה בה ההורים יחלקו בנטל הגידול מבלי שאיש מהם יתחייב בתשלום מזונות למישנהו. ​ האם יכולה לתבוע מזונות בעת שהילד משרת כבר בצה"ל בשירות סדיר, והתביעה מסווגת כתביעה להחזרת הוצאותיה של האם על הילד. סכום המזונות משתנה בהתאם לשקלול הנתונים האישיים של התא המשפחתי בכללותו ויכולותיו של הנתבע: ביהמ"ש בוחן את רמת החיים שהמשפחה חייתה בה לפני הגירושין, גילאי הילדים, מה יכולת ההכנסה של ההורים לעומת מה הם משתכרים בפועל, חלוקת זמני השהות של ההורים עם הילדים, צורכי הילדים וכו'. ככל שיש יותר ילדים הסכום היחסי שהאב ישלם בגין כל ילד, יורד באופן יחסי מטבע הדברים. סכום המזונות נחלק רעיונית ל"צרכים בסיסיים הכרחיים",ו"צרכים מדין צדקה" – כאשר אין חלוקה כזו ברמת המספרים בפועל, סכום המזונות ייקבע גלובאלית, אך אלו הרכיבים המרכיבים את הסכום הגלובאלי ובנוסף על כך מתווספים גם הוצאות חינוך ומדור. ממתי משלמים מזונות? מועד תחילת חיוב המזונות ייקבע מיום הגשת התביעה ליישוב סכסוך. אם ההורים נפרדו בפועל והאב לא שילם מזונות מיוזמתו או בהסכמה, והאם הגישה באיחור תביעת מזונות, הרי שיש באפשרותה להגיש תביעה נפרדת להחזר הוצאותיה על הילדים. ביהמ"ש בוחן את טובת הילדים בבואו לפסוק את סכום המזונות. בהלכה משנת 2017 הידועה כ"הלכת 919" נקבע תקדים לפיו חלוקת חיוב המזונות של הקטינים תהיה בין ההורים בהתאם למבחנים מסויימים. עד תקדים זה, באופן חד משמעי החבות במזונות הושתה רק על האב באופן אוטומטי גם כאשר האם הרוויחה פי כמה וכמה מהאב. הלכת 919 מיושמת באופנים שונים בבתי המשפט, עדיין אין אחידות וכל שופט פוסק בהתאם לרוח הדברים ולתחושת הצדק המנחה אותו, בתי הדין הרבניים למשל אינם כפופים להלכה זו ונתנו פס"ד רבים השוללים את הלכת ,919 שעה שדיינים רבים פסקו מזונות ילדים גבוהים יותר מאלו שפסקו שופטי בית משפט לענייני משפחה. לסיכום: לשם ניהול תיק מזונות כפי שצריך, בצורה עדינה, יסודית ומעמיקה יש לפנות מיידית למשרד עו"ד לגירושים שירלי אלמוג המתמחה בניהול תיקי גירושים מזה שנים רבות מאוד ובהצלחה מרובה. מזונות ילדים הם נטל כלכלי מחד, ומאידך נועדו להבטיח את רווחת הילד. כולנו יודעים שמעבר לסכום המזונות יש הוצאות אינספור על הילדים, מעבר לסכום שנקבע בפסיקה ובוודאי שהוצאות הילדים אינם מסתיימות במתן תשלום המזונות. מאחר שמדובר באלפי שקלים לחודש לתקופה של עד גיל 21 בערך, במצטבר מדובר בהמון כסף, התחייבות כמו משכנתא. ראוי להתייחס ברצינות רבה לתביעת מזונות ולהיעזר בעו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, לשם הגשת כתב תביעה/הגנה נכונים ומדוייקים ולהציג תמונה אמינה ומדוייקת מתוך הבנה שמרגע שניתן פס"ד יהיה קשה לשנותו בהמשך. ​ משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. ​

התכלית של תביעה למזונות זמניים היא לקבל סעד של מזונות זמניים במהירות, לפני שנוהל דיון הוכחות ולפני שנפסק סכום המזונות הקבועים, היות שניהול תיק הוכחות במזונות יכול לארוך מספר חודשים ואפילו למעלה מכך בשל העומס על בתי המשפט. תביעה למזונות זמניים מוגשת לאחר שהוגשה התביעה העיקרית למזונות, ונגזרת ממנה. עו"ד לענייני גירושין שירלי אלמוג הבקיאה בניהול הליכים אלו יודעת כיצד לשזור את התביעות באופן המיטבי. על כן, לאחר שהוגשה תביעת המזונות ו/או בסמוך אליה, מקובל להגיש תביעה למזונות זמניים אלא אם אין צורך כלכלי בכך, היות שזו תביעה נוספת והליך נוסף לנהל. לשם הגשת תביעה למזונות זמניים הנכם מוזמנים לפנות לעו"ד לענייני גירושין שירלי אלמוג המתמחה בתיקים אלו שכן הם עדינים ובעלי אופי מורכב לתפעול. משרדנו מתמחה בניהול הליכי מזונות קטינים כחלק מניהול תיקי גירושים על כל התביעות הכרוכות בהם. להאזנה למאמר המוקלט: מי יכול להגיש תביעה למזונות זמניים? מי שמגיש את התביעה העיקרית למזונות: אם האם תובעת מזונות מהאב, היא זו שתובעת מזונות זמניים. אם האב תובע מזונות מהאם, הוא זה שיגיש תביעת מזונות זמניים. בגדול מדובר בתהליך מהיר, ללא זכות מוקנית לכתב תשובה/הגנה לצד הנתבע, ואולם ניתן להגיש בקשה לקבלת רשות להגיש תשובה לביהמ"ש.במקרה שביהמ"ש יחליט לתת זכות תגובה לנתבע/ת, תוך 14 יום יוגש כתב ההגנה או התשובה לתביעה. ההחלטה בבקשה זו בד"כ נפסקת ללא דיון, על יסוד המסמכים שהוגשו ואולם בד"כ כן מתקיים דיון במעמד הצדדים לעניין בקשה זו ואם לא הוכחה תשתית ראייתית לנחיצות המזונות, הבקשה תסורב. בד"כ מניסיוני, ברוב רובם המכריע של התיקים נפסקים מזונות זמניים. הרעיון המרכזי של מזונות זמניים הוא לאפשר שמירה על רמת החיים של הילדים מבלי שייפגעו מהסכסוך בין ההורים ולוודא שלא יחסר להם ולא ייחסך מהם דבר בשל הסכסוך בין הוריהם. ביהמ"ש יביא בחשבון את צורכי הילדים הבסיסיים, זמני השהות בין ההורים, רמת ההכנסה של ההורים ורמת החיים בבית לפני הסכסוך. לסיכום: לשם הגשת תביעה למזונות קבועים וזמניים יש לפנות לעו"ד שירלי אלמוג, הבקיאה בניהול תיקי גירושין ותיקי מזונות. מזונות זמניים הם כלי משפטי שמאפשר להורה המשמורן העיקרי לא לחוות מצוקה כלכלית או מחסור בטיפול בילדים, עד פסיקת פסק הדין הסופי למזונות. לרוב, סכום המזונות הזמניים משקף את סכום המזונות הסופיים עם סטיית תקן קטנה למעלה או למטה, רק במקרים בהם יוכחו דברים משמעותיים לגבי ההכנסות של בן הזוג הנתבע, שהעלים מביהמ"ש, או שיקר לגביהן תיתכן סטייה משמעותית יותר. משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד. להרחבה על תביעות רכושיות במהלך הגירושין: להרחבה על הליכי גירושין: להרחבה על מזונות קטינים: להרחבה על הליכים בבית הדין הרבני: הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il או בנייד: 052-5258022 ונחזור אליכם בהקדם. כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג. כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן. כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.