top of page
Court

מאמרים

Bullhorn-Icon_edited_edited_edited_edite

הלכת 919 משנת2017- מהפכה בחלוקת הנטל בחיוב מזונות קטינים

בשנת 2017 ביהמ"ש העליון הוציא פסק דין תקדימי תחת ידיו בתיק 919/15 ששינה את המצב הנוהג במדינה [בערכאות האזרחיות זה מורגש יותר מאשר בבתי הדין הרבניים]:


עיקרי פסק הדין בגדול קובעים כי בתי המשפט ייקחו בחשבון בעת שהם פוסקים את גובה המזונות לקטינים, את כלל המשאבים שעומדים לרשות כל הורה ולא רק את ההכנסות מעבודה. הכוונה היא להכנסות מעבודה כמובן אבל גם להכנסות פירותיות משכר דירה למשל, או ממקורות אחרים, יכולות השתכרות של ההורים לעומת השתכרות בפועל- וזאת מפני שבהרבה מקרים אחד ההורים שמתכונן לגירושין, מפחית מספר חודשים לפני הגירושים את הכנסתו או היקף עבודתו בכדי להציג בפני ביהמ"ש תמונה שונה לגבי השתכרותו ולפיכך בתי המשפט בוחנים את יכולת ההשתכרות ולא רק את ההשתכרות בפועל.

להאזנה למאמר המוקלט היכנסו:


עו"ד שירלי אלמוג

בפס"ד נקבע כי מזונות לקטין שגילו בין 6-15 [שנקראים מזונות מדין צדקה] יחולקו בין ההורים שווה בשווה או באופן אחר בהתאם ליכולותיהם הכלכליות ובהתאם לחלוקת המשמורת ביניהם בפועל, ואולם בנקודה זו חשוב לשים לב שלכל משפחה יש את הנסיבות האישיות שלה ולכן התוצאות משתנות מתיק לתיק.


רוח הדברים היא שבתי המשפט בחרו לנטרל את המגדר מתביעת המזונות, ולא לפסוק באופן אוטומטי חיוב מזונות לאב [מכוח הדין האישי-הלכתי], אלא לבחון את היכולות של ההורים ואת צורכי הילדים וכל זאת בשים לב לחלוקת נטל גידול הילדים בפועל וזמני השהות בפועל של הילדים בין בתי ההורים ובהתאם לכך לפסוק מזונות.


מהי המשמעות של ההלכה?


המשמעות בפועל היא שבבתי המשפט לענייני משפחה המזונות הנפסקים לעיתים נמוכים יותר מאלו שנפסקים בבתי הדין הרבניים, ולעיתים אין חיוב במזונות לאב. בתי הדין הרבניים אינם כפופים להלכות של בתי המשפט לענייני משפחה היות שהם יכולים לפסוק לפי ההלכה, ולכן פסקי דין רבים מבתי הדין הרבניים מציגים תוצאה בה מזונות הילדים שנפסקו גבוהים יותר מאלו שנפסקים בבתי משפט למשפחה.


מה עוד חידשה ההלכה?


עוד חידוש משמעותי בהלכת 919 הוא שכאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, במצב שבו הכנסות ההורים דומות או שוות, והמשמורת מתחלקת בין ההורים שווה בשווה או כמעט שווה בשווה, כל הורה יישא במזונות הילדים בעת שהילדים שוהים אצלו: כאשר הילדים שוהים יותר אצל הורה אחד ופחות אצל השני אך עדיין פחות או יותר משמורת משותפת, בתי המשפט יערכו תחשיב מאזן וייפסקו מזונות אולם מוקטנים ממה שהיה נוהג לפני הלכת 919.


האם ההלכה מחייבת?


בהלכת 919 קבע בית המשפט העליון כי לכל שופט יש שיקול דעת נרחב לפעול לפי נסיבות אישיות של כל מקרה לגופו ועל כן ההלכה לא מיושמת באופן אחיד, חד משמעי וגורף. יש שופטים שאינם מיישמים את עיקרי ההלכה כלל, ויש כאלו שנעזרים בה אך לא מיישמים אותה באופן מלא: ההלכה מתייחסת לילדים בין גילאי 6- 15 ואולם יש שופטים שמותחים את גבולות הגזרה של גילאים אלו מתחת לגיל 6 ומעל גיל 15, ובתי הדין הרבניים למשל, לא אימצו הלכה זו כלל ואינם מחוייבים לכך.


הלכת 919 הציעה חלופות יצירתיות לניהול העניינים הכספיים הכרוכים בהוצאות הילדים, גם במקרה בו נפסק שלא יהיה תשלום מזונות מהורה אחד למישנהו.

כך למשל, ההלכה מציעה פורמט של "הורה מרכז" כלומר אחד מההורים יהיה אחראי לרכז תחת ידיו את כל ההוצאות של הילדים שאינן תלויות שהות/מגורים כגון ביגוד, חוגים- זה בד"כ ההורה שאנו מגדירים כ"משמורן עיקרי" או מי שבעת הנישואים היה המטפל העיקרי בילדים.


מהן הוצאות שאינן תלויות שהות? 


אלו הוצאות שההורים יחלקו בהן חצי חצי או לפי יחס אחר, שביהמ"ש ייקבע, גם כאשר נפסק שלא יהיו תשלומי מזונות בגין הוצאות עיקריות. למשל: ביגוד, הנעלה, הוצאות חינוך ושיעורים פרטיים, הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות בסל החינוך, טלפון נייד, קייטנות וחוגים, הוצאות על פעילות תרבות ומתנות וכו".


האם הלכת 919 מאפשרת לפתוח פסקי דין מהעבר בהם נפסקו מזונות?

בגדול, לא.

הלכת 919/15 אינה משמשת "שינוי נסיבות" המהווה תנאי מוקדם לדיון מחדש בסכום המזונות, שכן תוצאה זו תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון.

רק אם- יוכח שינוי נסיבות בחיי האדם שבגללו כן ניתן לפתוח את הדיון במזונות, רק אז יהיה ניתן להשתמש בהלכת 919 על מנת לפסוק בתביעה החדשה.


לסיכום:


כל מקרה נבחן לגופו, ואין להקיש מנסיבות תיק אחד לתיק אחר.

אם הוגשה נגדך תביעת מזונות או אם ברצונך להגיש תביעת מזונות, מן הראוי לעשות זאת בצורה הנכונה ביותר, כזו שתבחן את מכלול הנסיבות האישיות ותדע להציגן בצורה הנכונה והמדוייקת ביותר עבורך, כדי שתוצאות פסק הדין אשר יכריעו את מסלול חייך לשנים הבאות, יהיו הטובות ביותר האפשריות בתיק.


משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד.







הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר

או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il

או בנייד: 052-5258022

ונחזור אליכם בהקדם.



עו״ד שירלי אלמוג

כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג.



כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן.

כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

חלוקת מתנות ירושות וקצבאות בפרידה

כאשר בני זוג מגיעים לנקודת האל חזור בקשר, ומחליטים להיפרד או להתגרש, מתחילה תקופת ההתחשבנות הכספית הפנימית ביניהם, וכמו שכולם יודעים, החלק הרכושי-כספי הוא החלק הכי קשה בסיום כל קשר. ברוב המקרים אין הס

הקשר בין חובות לפירוק התא המשפחתי

בימים הקשים שבהם אנו מצויים, ימי מלחמה כאשר אין אופק של סיום הלחימה או הבנה לאן פנינו מועדות, דבר אחד ברור: האזרח הקטן משלם וישלם את עלויות המלחמה, ואת הנזקים ההיקפיים שלה. הנזקים של המלחמה מחלחלים מה

תביעת שלום בית

תביעה לשלום בית מוגשת אך ורק לבית הדין הרבני, שכן רק לו יש סמכות לדון בתביעה זו ויש לו סמכות להטיל סנקציות על מי מהצדדים, בהתאם לשיקול הדעת של בית הדין. תביעה זו תוגש על ידי אחד הצדדים, לבית הדין הרבנ

Comments


השאירו פרטים למימוש זכאותכם לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות

הטופס התקבל בהצלחה

נא למלא את הטופס

bottom of page