_edited.png)
תביעת מזונות קטינים מקורה בדין האישי החל על האדם הנתבע ובמקרה של יהודים הרי שמקור הדין האישי הוא במשפט העיברי, קרי בהלכה היהודית, הקובעת כי אב חייב לשלם את מזונות ילדיו הקטינים ואולם, האחריות הורחבה בפסיקה הישראלית בשנים האחרונות, כלפי אימהות שבנסיבות מסויימות ישלמו את מזונות הקטינים לאב ו/או שבמצבים מסויימים ייתכן שכלל לא תהיה חובה לשלם מזונות היות שההורים נושאים בנטל גידול הילדים באופן שיוויוני.
לשם הגשת תביעה למזונות קטינים יש לפנות למשרד עו"ד לענייני גירושין שירלי אלמוג המתמחה בתיקים אלו בין יתר תיקי הגרושים, שכן הם בעלי אופי מורכב לתפעול.
להאזנה למאמר המוקלט היכנסו:
במה בעצם מדובר?
עד לפני מספר שנים המצב הנוהג בפסיקה היה שקיימת "חזקת הגיל הרך"- לפיה ילדים עד גיל 6 באופן אוטומטי גרים עם אימם תחת משמורתה, והאב חייב לשלם להם מזונות: המצב הזה היה אוטומטי, לא פתוח לדיון אלא במצבים חריגים בלבד. כאמור חובת האב לזון ולשלם מזונות ילדיו הקטינים קבועה בהלכה היהודית, והיא אבסולוטית עד הגיע הקטין לגיל .6 מגיל 6 עד גיל 15 האב עדיין חב במזונות מכוח "דיני הצדקה" אך לפי יכולתו ולא באופן אבסולוטי וגם האם נושאת בנטל מזונות הילדים בגילאים אלו.
מבחינה משפטית החיוב במזונות הוא עד גיל 18 או עד סיום י"ב באופן מלא מגיל זה עד תום השירות הצבאי או הלאומי- החבות במזונות עומדת על 1/3 מהסכום המקורי הנושא הצמדה למדד. משרד עו"ד לענייני גירושין שירלי אלמוג, מתמחה בתחום ויודעת לאתר את הניואנסים הקטנים והמשמעותיים לצורך ניהול תיקי מזונות עדינים ומורכבים.
לאחר פס"ד הידוע כהלכת 919 של ביהמ"ש העליון, יש שופטים שאינם מחייבים את האב במזונות לאחר סיום התיכון, כפוף לתנאים מסויימים ונסיבות בהן המשמורת וזמני השהות מתחלקים שווה בשווה בין שני ההורים ומבחן הכנסותיהם דומה.
על ידי מי מוגשת תביעת מזונות?
תביעת מזונות מוגשת על ידי האם / האב בשם הילדים הקטינים כנגד ההורה השני ואולם היא נפתחת כתביעה ליישוב סכסוך ורק עם תום הליך י"ס ניתן להגיש תביעת מזונות. ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף למזונות או בקשה ל"שמירה על מצב קיים" סמוך למועד פתיחת תיק י"ס ובכך לקבל את המזונות הזמניים מבלי להמתין במצב של מחסור או מצוקה, עד הגשת תביעת המזונות.
למי יש סמכות לדון?
הסמכות לדון בתביעת מזונות מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, או בהסכמת הצדדים לבית הדין הרבני ולמי שהדין האישי החל עליו אינו עיברי, אזי לבית הדין השרעי ]מוסלמים[ או בתי הדין הדרוזים או הנוצריים קיימת סמכות מקבילה לזו של בית המשפט לענייני משפחה, לדון בענייני מזונות קטינים לפי הדין האישי.
לרוב, תביעת מזונות קטינים מוגשת ע"י האם כנגד האב, אך כאמור הפסיקה התקדמה בשנים האחרונות וכיום גם אב יכול לתבוע מזונות קטינים מהאם ]בבתי משפט למשפחה[, במקרים בהם המשמורת על הקטינים אצלו, או כשהמשמורת משותפת ואז יכולה להיות סיטואציה בה ההורים יחלקו בנטל הגידול מבלי שאיש מהם יתחייב בתשלום מזונות למישנהו.
האם יכולה לתבוע מזונות בעת שהילד משרת כבר בצה"ל בשירות סדיר, והתביעה מסווגת כתביעה להחזרת הוצאותיה של האם על הילד.
סכום המזונות משתנה בהתאם לשקלול הנתונים האישיים של התא המשפחתי בכללותו ויכולותיו של הנתבע: ביהמ"ש בוחן את רמת החיים שהמשפחה חייתה בה לפני הגירושין, גילאי הילדים, מה יכולת ההכנסה של ההורים לעומת מה הם משתכרים בפועל, חלוקת זמני השהות של ההורים עם הילדים, צורכי הילדים וכו'.
ככל שיש יותר ילדים הסכום היחסי שהאב ישלם בגין כל ילד, יורד באופן יחסי מטבע הדברים. סכום המזונות נחלק רעיונית ל"צרכים בסיסיים הכרחיים",ו"צרכים מדין צדקה" – כאשר אין חלוקה כזו ברמת המספרים בפועל, סכום המזונות ייקבע גלובאלית, אך אלו הרכיבים המרכיבים את הסכום הגלובאלי ובנוסף על כך מתווספים גם הוצאות חינוך ומדור.
ממתי משלמים מזונות?
מועד תחילת חיוב המזונות ייקבע מיום הגשת התביעה ליישוב סכסוך. אם ההורים נפרדו בפועל והאב לא שילם מזונות מיוזמתו או בהסכמה, והאם הגישה באיחור תביעת מזונות, הרי שיש באפשרותה להגיש תביעה נפרדת להחזר הוצאותיה על הילדים.
ביהמ"ש בוחן את טובת הילדים בבואו לפסוק את סכום המזונות. בהלכה משנת 2017 הידועה כ"הלכת 919" נקבע תקדים לפיו חלוקת חיוב המזונות של הקטינים תהיה בין ההורים בהתאם למבחנים מסויימים.
עד תקדים זה, באופן חד משמעי החבות במזונות הושתה רק על האב באופן אוטומטי גם כאשר האם הרוויחה פי כמה וכמה מהאב.
הלכת 919 מיושמת באופנים שונים בבתי המשפט, עדיין אין אחידות וכל שופט פוסק בהתאם לרוח הדברים ולתחושת הצדק המנחה אותו, בתי הדין הרבניים למשל אינם כפופים להלכה זו ונתנו פס"ד רבים השוללים את הלכת ,919 שעה שדיינים רבים פסקו מזונות ילדים גבוהים יותר מאלו שפסקו שופטי בית משפט לענייני משפחה.
לסיכום:
לשם ניהול תיק מזונות כפי שצריך, בצורה עדינה, יסודית ומעמיקה יש לפנות מיידית למשרד עו"ד לגירושים שירלי אלמוג המתמחה בניהול תיקי גירושים מזה שנים רבות מאוד ובהצלחה מרובה.
מזונות ילדים הם נטל כלכלי מחד, ומאידך נועדו להבטיח את רווחת הילד. כולנו יודעים שמעבר לסכום המזונות יש הוצאות אינספור על הילדים, מעבר לסכום שנקבע בפסיקה ובוודאי שהוצאות הילדים אינם מסתיימות במתן תשלום המזונות.
מאחר שמדובר באלפי שקלים לחודש לתקופה של עד גיל 21 בערך, במצטבר מדובר בהמון כסף, התחייבות כמו משכנתא. ראוי להתייחס ברצינות רבה לתביעת מזונות ולהיעזר בעו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, לשם הגשת כתב תביעה/הגנה נכונים ומדוייקים ולהציג תמונה אמינה ומדוייקת מתוך הבנה שמרגע שניתן פס"ד יהיה קשה לשנותו בהמשך.
משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד.
הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר
או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il
או בנייד: 052-5258022
ונחזור אליכם בהקדם.
כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג.
כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן.
כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.