מזונות מדין צדקה

"מזונות מדין צדקה" זה שם קוד משפטי לסכום מזונות לקטינים מעל גיל 6, העולה על סכום המזונות המינימאלי [מעבר לצרכים הכרחיים עליו פירטתי במאמר נפרד] שנקבע למזונות הקטין שהינו מעל גיל 6 שעל ההורים להתחלק בו לפי יחס מסויים, בהתאם להסדרי השהות של הילדים אצלם.

משרד עו"ד לענייני גירושין שירלי אלמוג מתמחה בניהול הליכי מזונות וייצוג כל אחד מן הצדדים בתביעה למזונות הקטינים או בהגנה מפני תביעה כזו. ניסיון רב שנים בניהול מהלכים אלו ובקיאות בפסיקה העדכנית מבטיח לכם את התוצאות הטובות ביותר בפסיקת המזונות.

להאזנה למאמר המוקלט היכנסו:

עו״ד שירלי אלמוג

0:00

מה המשמעות של מזונות מדין צדקה לעניין חובת האב במזונות?

המשמעות לגבי מזונות מדין צדקה המתייחסים מבחינה הלכתית לילדים בין הגילאים 6-15 ולאור הלכת 919 במזונות ילדים, היא שככל שהמשמורת משותפת בין ההורים, והילדים מעל גיל 6, ייתכן שלא תהיה חבות כלל במזונות שכן אם ההורים משתכרים אותו דבר או דומה, האם תשתתף בהוצאות אלו וייתכן שאפילו עד 50% השתתפות, כך שהאב לא ישלם מזונות בגין רכיבים אלו.

בעוד שבפסיקה המילים "צרכים הכרחיים" מתייחסות להוצאות מינימאליות שחייבים אותם למילוי הצרכים הכי בסיסיים של הקטינים, וזה מוגדר כ-"מזונות מינימאליים" הרי שקיימים צרכים והוצאות לכל ילד, שהם מעבר לאוכל, ביגוד, חינוך ורפואה בסיסית והם מוגדרים כ"מזונות מדין צדקה" שלפי ההלכה הם לילדים בין גילאי 6-15, ובפועל עד תום כיתה י"ב.

מהם רכיבי מזונות מ"דין צדקה"? [רשימה חלקית לדוגמא]

מעון

צהרון

חוגים

קייטנה

שיעורים פרטיים

צעצועים ומתנות

דמי כיס

בילויים

נופש

נסיעות לחו"ל

משלחות לחו"ל

כבלים

אינטרנט

טלפון נייד

חלקם של הילדים בהוצאות אחזקת הרכב של ההורים

 מהו הסכום למזונות מדין צדקה?

בעוד שלגבי מזונות מינימאליים אין משמעות למעמד הסוציואקונומי של המשפחה כי בין אם מדובר במשפחה עשירה או ענייה, הצרכים הבסיסיים זהים לכל ילד, הרי שכאשר מדובר ב"צרכים מדין צדקה" שמדובר ב"אקסטרא" מעל המינימום הבסיסי הדרוש לחיים וכאן כן יש משמעות למעמד הסוציואקונומי של המשפחה

בעת שהיו תא משפחתי אחד, ויש משמעות ליכולות הכלכליות של ההורים:

כך למשל משפחה שהתקיימה ממינימום לפני הפירוד, לא תטען מבלי להוכיח כי הילדים הלכו לחמישה חוגים בשבוע או שהוציאו אלפי שקלים על חינוך פרטי [אלא אם זה יוכח בראיות] לצורך פסיקת מזונות גבוהים.

משפחה שחיה ברמה סוציואקונומית גבוהה לא תוכל לטעון שעכשיו הם מקצצים בחינוך או במזון והילד יחיה על פת לחם ומים כדי להקטין את ההוצאות, לצורך פסיקת מזונות נמוכה יותר.

בגדול נכון לומר כי אין פסיקה אחידה לעניין הסכום הזה ויש דעות שונות ומגוונות בפסיקה לגבי הרכיבים הללו ואולם כאמור זה כן תלוי במצב הסוציואקונומי של המשפחה ושל כל הורה בנפרד, ולגבי רכיבי החינוך שאינם כלולים בסל החינוך הבסיסי [כמו צהרונים, חוגים וקייטנות]- הרבה פסקי דין קובעים שהם חלק מהחינוך הבסיסי וחלק מצרכים הכרחיים על אף שמבחינת ההגדרה הערכית הם נחשבים כ"דין צדקה".

לסיכום:

עד הלכת 919 היה מקובל להפריד בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה, ואולם מהלכת 919 יש שופטים שאינם מבצעים את ההבחנה הזו עוד.

בכל מקרה חשוב להבין שאין אחידות בפסיקה, והדברים האמורים כאן הינם לידע כללי, בפועל- כל מקרה לגופו, לכל מקרה נסיבותיו האישיות ותנאיו הפרטיים ולכן כל פסק דין שונה מרעהו.

משרד עו"ד לענייני גירושים שירלי אלמוג, מתמחה בניהול הליכי גירושין ובכללם ייצוג בתביעות הכרוכות: תביעת פירוק שיתוף, תביעת איזון משאבים, תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעת מזונות ועוד.

להרחבה על מזונות קטינים:

להרחבה על הליכים בבית משפט למשפחה:

להרחבה על הליכים בבית דין רבני:

הנכם מוזמנים ליצור קשר עכשיו למימוש זכאותכם לייעוץ ראשוני, דרך האתר

או דרך המייל: shirley@shirleylaw.co.il

או בנייד: 052-5258022

ונחזור אליכם בהקדם.

כל האמור במאמר זה ובאתר, הינו למידע כללי בלבד ואין לראות באמור יעוץ משפטי. למטרת קבלת יעוץ משפטי אישי יש לתאם פגישת יעוץ עם משרד עו"ד לענייני משפחה וגירושים שירלי אלמוג.

כל זכויות היוצרים למאמר זה ולכל המאמרים באתר שמורות לעו"ד שירלי אלמוג בלבד ואין להעתיק, לצטט, לשכפל או להפיץ חלקים מהמאמרים או את כל המאמרים ללא ייחוס הציטוט לעו"ד שירלי אלמוג וללא קבלת הרשאה בכתב מראש לעשות כן.

כל העושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.